חייהם של השוכנים בצללים

ריגולוס

300 מילים.

לפעמים ריגולוס רוצה לצרוח על חוסר ההיגיון בעולם, על שושלת הדם שלו, על סיריוס ובעיקר על אמא. אמא שגירשה את סיריוס ממוחה אבל לא הצליחה לגרש אותו מליבה, אמא שפועלת לפי כול החוקים שבעולם ובעיקר לפי החוקים של עצמה. אמא שברגע נדיר של כנות עם עצמה שנבע משכרות בעקבות בקבוק יין שעולה יותר משכר הלימוד של ריגולוס לשנה, בכתה לו שהיא עדיין מתגעגעת לסיריוס, ושאי אפשר לצפות ממנה לשכוח את הבן הבכור שהגוף שלה נשא.

אמא לעולם לא תפסיק לשנוא את סיריוס, ואת ריגולוס, על זה שהוא לא מספיק. לא מספיק נאה, לא מספיק גאה ולא מספיק סיריוס.

וריגולוס רצה לצרוח עליה שאם היא כול כך מתגעגעת לבן הגדול שלה אז שפעם אחת תשנה את החוקים המזדינים שלה ותבקש ממנו לחזור.

לא שזה יעזור כי ברגע  שהיא תתפקח הדבר הראשון שתעשה יהיה לסטור לו בכף ידע על זה שהעיז בכלל להרים קול.

וזה לא שסיריוס יחזור אם היא תבקש ממנו.

וזה יקרה שוב, בפעם הבאה שאמא תגלה שאבא בוגד בה אם אחת הדוגמניות שעובדות אצלו כמזכירות, והוא יתנצל ויקנה לה בושם חדש, או צעיף מקורי פיות שמרקמו דומה יותר למים מאשר לבד. והיא תשמור את המתנה ותסלח לו אבל תשתה לשוכרה ברגע שהוא יפנה לה את גבו ויחזור למשרד.

וחצי מהפעמים רגולוס לא שם כדי לעזור לה, והיא תישאר לטבוע באומללות שלה ולחכות שהגמדון יעזור לה להגיע לאמבטיה הקרובה.

ואם חושבים על זה הוא שונא את סיריוס, בעיקר אותו, את האח שלא נשאר לצפות בבית מתפרק, אלה הכתיף את המטטא על כתפו וברח כמו שעכברים בורחים מספינה טובעת.

ואמא עדיין מסתכלת מעבר לכתפה כדי לראות אותו שם. והיא שונאת אותו ואוהבת אותו ושונאת את ריגולוס על זה שהוא לא הוא.

הפרק הקודם