כל דבר שאני יכול כדי לעזור

פרק 20:

הוא נשם לרווחה וחיוך רחב התפשט על פניו כשהמרפא אמר לו שהוא נקי לחלוטין וללא שום מחלת מין. יצא לו כבר לעשות את הבדיקות האלה כמה פעמים, עדיף להיות בטוח מלהצטער אח"כ, אבל אף פעם לא היה כ"כ לחוץ לגבי התשובה שלהם.

הוא לא רצה להיות זה שיפגע או יגרום משהו רע להרמיוני, ולכן הרגיש כאילו אבן נגולה מעל ליבו.

זה היה יום שבת, והוא בילה את כל יומו בקריאת ספרים והתאמנות על כישופים על מנת שיוכל להרגיש חופשי לצאת עם חבריו ולבלות בלילה החופשי האחרון שלו, כי ביום שני הוא צריך להתייצב מוקדם בבוקר והוא צריך שינה טובה לפני כן.

הבית היה שקט ובמצב אידיאלי ללמידה, ולכן הספיק את רוב הדברים שרצה. הוא קיבל ינשופים נפרדים מהארי והרמיוני שהם יפגשו אותו כבר ב'קלחת הרותחת', כל אחד מהם עסוק בדבר אחר.

כשהוא הגיע למקום דין ושיימוס כבר היו שם והוא הצטרף אליהם, מזמין את המשקה הקבוע שלו- ויסקי ללא קרח.

הארי וג'יני הגיעו לאחר זמן קצר, מצטרפים לחבורה הקטנה.

כוס המשקה שלו קפאה על שפתיו כשהוא ראה את הרמיוני נכנסת לתוך הפאב. השיער שלה היה פזור כמו שהוא אהב, חלק ממנו נח בעדינות על כתפה השמאלית, איפור עדין שהדגיש את עיניה החומות ושמלה כחולה כהה, המראה היה פשוט אך עם זאת עוצר נשימה, מחמיא בדיוק באופן הנכון אליה, גם ליופי וגם לאופי.

הוא משך כיסא מהשולחן הקרוב כדי שתוכל לשבת לידו. היא הניחה את התיק על משענת הכיסא והתיישבה. הוא יכל להריח את הריח המתוק שלה שאהב.

"היי" היא חייכה לכולם, החיוך רק הוסיף ליופי שלה.

הוא נשען על משענת הכיסא שלו וזז מעט הצידה על מנת שיוכל ללחוש לה באוזן בלי שאיש ישמע "את נראית נהדר".

"תודה" עיניה החומות חייכו אליו.

הוא העביר את ידו על ירכה בהיחבא מתחת לשולחן, מסתיר חיוך כשראה אותה קופצת מעט ומנסה להסתיר את התנועה עם שיעול.

בלחיים סמוקות היא הזמינה משקה חזק בהרבה ממה שהייתה רגילה לשתות.

המשך הערב המשיך בנעימים, נוויל הצטרף אליהם בשלב יותר מאוחר, והחבורה דיברה וצחקה בנעימים, שותים ומנשנשים.

הרמיוני כבר הייתה לקראת סוף המשקה השני שלה, בעוד הוא עדיין שתה את הראשון שלו. הוא לא אהב להשתכר, אלא רק מעט להשתחרר.

"אני מיד חוזר" הפטיר לחבריו והלך לשירותים. כאשר חזר מן הנוחיות בחורה ניגשה אליו לפני שהגיע לשולחן שלהם.

"היי" היא חייכה אליו חיוך מפתה. היא אכן הייתה מושכת, שיער ארוך וכהה, עיניים גדולות בצבע דבש, שפתיים בשרניות, היא הייתה יחסית גבוהה ועם חמוקיים.

"שלום" אמר בנימוס והתכוון להמשיך לכיוון שולחנו אך היא עצרה בעדו, מניחה יד עדינה על חזהו.

הוא הוריד את מבטו לידה ואז בחזרה לעיניה, שואל שאלה בלי קול, והיא בעזות ליטפה מעט את חזהו וצחקקה, "וואו, אתה שרירי" אמרה לפני שהורידה את ידה.

הוא עדין לא אמר כלום, הוא יכל לראות בזווית עינו את הרמיוני מסתכלת עליהם, מסיימת את המשקה שלה במהירות ומזמינה אחד חדש.

"אתה רונלד וויזלי, נכון?" היא נשכה את שפתיה התחתונה בפיתוי.

"כן".

"זיהיתי אותך. זיהיתי גם שאתה פה עם הארי פוטר ועם הרמיוני גריינג'ר".

"כל הכבוד על הזיהוי, אני אחזור אליהם עכשיו".

"מה דעתך להצטרך אליי במקום זאת?" היא שאלה והתקרבה אליו אפילו יותר, מניחה את ידה על זרועו "נוכל לשתות משהו? אולי אצלי בדירה?"

"אמ... ", הוא הסתכל פעם נוספת לכיוונה של הרמיוני, והוא ראה שהגב שלה היה מופנה אליו בהפגנתיות, "תודה על ההצעה, אמ... אני אפילו לא יודע את השם שלך" אך כשהיא פתחה את פיה להגיד הוא עצר אותה, "אבל זה לא חשוב" אמר, מתעלם מהמבט הלא מרוצה שלה, "אני באמת חייב לחזור לחברים שלי" ובלי מילה נוספת עקף אותה, הולך ישירות לשולחן שלהן והתיישב, בלי להעיף בה מבט נוסף.

"היא נראית טוב" הרמיוני אמרה בקול קר כשהוא התיישב לידה.

"נכון, אז?" הוא אמר וסיים את מעט המשקה שנשאר לו בתוך הכוס.

"אז אתה לא הולך אליה? או לפחות ממשיך לפלרטט איתה?" הוא יכל לשמוע מרירות בקולה.

"לא פלרטטתי איתה, היא פלרטטה איתי. וזה נשמע כמו האשמה של חברה קנאית" הרים אליה גבה, שמח ששאר החבורה שלהם מדברת ולא שמים לב לשיחה הפרטית שלהם.

"לא האשמה, לא חברה ולא קנאית" היא לגמה מן הכוס שלה.

הוא לקח בעדינות את כוס המשקה שלה והניח אותו על השולחן, מסתכל בתוך עיניה ולוחש כדי שהשיחה שלהם תישאר פרטית, "היא זיהתה מי אני אז היא ניגשה אליי והתחילה איתי, שזה הרוב המוחלט של בנות שניגשות אליי ומתחילות איתי, זה לא שהן נמשכות למראה החיצוני שלי, אני לא טיפש. אבל אני בחרתי לא להתייחס להצעה הדיי ברורה שלה ולא ללכת אליה. את לא החברה שלי, אבל הבטחתי לך בהתחלה שאני לא אשכב עם בנות אחרות כל עוד השיעורים שלנו נמשכים, ואני עומד בהבטחה שלי. אז אין צורך לכעוס עליי על משהו שלא עשיתי, כי אני עושה מספיק דברים שאת כן יכולה לכעוס עליי עליהם".

היא גיחכה מעט על החלק האחרון של דבריו והמרירות שלה נעלמה כלא הייתה. אולי הודות לכך שהיא הייתה קצת שתויה מצבי הרוח שלה התחלפו דיי מהר.

לאחר זמן לא רב החבורה התפרקה, והארי, רון, הרמיוני וג'יני חזרו לכיכר גרימולד.

"לילה טוב" הזוג אמר כשהם עלו לחדרו של הארי.

"הנה, קחי מים, זה יעזור קצת" רון הגיש את הכוס להרמיוני שישבה על הספסל במטבח.

"אני לא שיכורה" היא אמרה אבל בכל זאת לקחה ממנו את הכוס.

"הייתי צריך לעזור לך להתעתק בחזרה הביתה, הייתי אומר שאת דיי שיכורה" הוא צחק עליה בחביבות.

"אוקיי, אדון 'אני יכול לשתות כמה שאני רוצה' ".

"אני ממש לא, אני פשוט מגביל את עצמי לכוסית ויסקי אחת, זה מה ששתיתי כל הערב, רק אחת, בניגוד אלייך. מה נכנס בך?" התעניין.

"ראיתי את טדי היום" היא אמרה ורון התקשח, "אל תדאג, הוא לא אמר לי משהו מגעיל או משהו כזה, למען האמת ברגע שהוא ראה אותי הוא הסתובב והלך לכיוון השני".

רון לא יכל שלא לחייך מעט בסיפוק.

"אבל רציתי להשתחרר קצת היום. הוא גרם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי, ואמנם השיעורים עוזרים, הם באמת עוזרים" היא הסתכלה בתודה לרון בעיניו, "אני אומנם גם לא מרגישה שאני מזעזעת בסקס, אבל זה לא אומר שאני מרגישה שאני טובה בזה. אז כל מה שרציתי זה קצת להשתחרר. לא תכננתי לשתות כל כך הרבה, אבל הבחורה שהתחילה איתך עצבנה אותי" הודתה בלחיים סמוקות.

"כבר אמרתי לך שאין לה מה לדאוג, אני לא שוכב עם אף אחת אחרת כל עוד אנחנו עושים את השיעורים האלו, וגם את לא".

"מה? שאני לא אשכב עם אף אחת?" קרצה אליו.

הוא צחק, "אין לי בעיה עם זה כל עוד את מזמינה אותי לצפות".

"סוטה" חייכה.

"מי שמדברת. קדימה, עלי לישון" משך עוד מהמרפקים והרים אותה על רגליה, שמח לראות שהיא לא מתנדנדת. אולי היא לא כל כך שיכורה כמו שהוא חשב.

הוא שמע את נקישות נעליה על המדרגות ואז את דלת חדרה נפתחת ונסגרת. הוא חייך לעצמו ושתה כוס מים בעצמו לפני שעלה לחדרו בעצמו.

הוא פרם את הכפתורים בחולצה ותלה אותה על הקולב. כאשר הוא התחיל לפתוח את החגורה במכנסיו הדלת שלו נפתחה. מופתע, הוא הרים את ראשו וראה את הרמיוני סוגרת אחריה את הדלת, ממלמלת במהירות כישוף השתקה על החדר.

היא הייתה לבושה בחולצה ישנה שלו שהייתה גדולה עליה בכמה מידות טובות והגיעה לה עד אמצע הירך. הוא ידע שהיא אהבה את החולצה הזאת למרות שהיא רק ישנה איתה והוא אף פעם לא ראה אותה לובשת אותה, וזאת כי הוא יכל לראות אותה מלוכלכת כשזה היה תורו לעשות כביסה. מאיזה שהיא סיבה, לראות אותה לבושה בבגד שלו גרם לליבו לדלג על פעימה.

"החולצה שלי מחמיאה לך" הוא אמר, מעביר את עיניו על דמותה מלמטה עד למעלה, מתעכב על רגליה החשופות.

"החולצה הזאת כבר מזמן לא שלך" היא חייכה אליו ואז הסתכלה על ידיו שנעצרו על אבזם חגורתו וזקפה את סנטרה, "לא היית באמצע משהו?" היא ליקקה מעט את שפתיה.

בשקט, עיניו חודרות לשלה, הוא פתח את החגורה שלו והסיר אותה, ואחריהם ירדו גם המכנסיים. הוא עמד לפניה בבוקסר בלבד, הזקפה שלו כבר מתחילה. אך אז הוא חשב על משהו, "עד כמה את שיכורה?"

"כבר אמרתי לך- אני לא שיכורה. אני קצת מבוסמת כדי שיהיה לי את האומץ להיכנס לתוך החדר שלך בשעה כזאת בשביל משהו מאוד ספציפי ששנינו יודעים מהו, אבל אני מודעת למה אני עושה, ככה שאין חשש שתנצל אותי או שתרגיש לו נעים לשכב איתי עכשיו" היא נשענה על דלת חדרו ופישקה את רגליה בהזמנה.

הוא לא היה צריך לשמוע יותר מזה.

הוא שעט אליה ומעך את פיו על שלה. מפשיל את החולצה הישנה מגופה במהירות על מנת שיוכל להעביר את אצבעותיו על גופה. היא לא לבשה חזייה והוא חפן את שדיה בשתי ידיו, מרגיש את הגניחה יוצאת מפיה בזמן שנישק אותה. הוא הצמיד את אגנו לבטנה, מרגיש את איברו הזקור נצמד אליה. הוא נישק אותה במורד צווארה, והכניס את פטמתה הימנית לתוך פיו. היא קישתה את גבה, והעבירה את אצבעותיה בשיערו. "כן! פאק..." היא מלמלה. היא החלה להפשיל את התחתונים שלו והוא הפסיק לנשק     את שדיה כדי לאפשר לה לשחרר את גבריותו. היא העבירה את ידיה על איברו, גורמת לו להתקשות אפילו יותר. חסר סבלנות, רון הוריד את תחתוניה העדינים ותפס בישבנה החשוף.

"כבר אמרתי לך שיש לך תחת מדהים?" אמר בקול צרוד בזמן שחפן את שני פלחיה, גורם לה לקפוץ מעט.

"לא" היא צייצה.

"ובכן, יש לך תחת מדהים" אמר וחזר לנשק אותה. הוא הרים את אחת מרגליה כדי שתיכרך סביב מותניו ואז הרים את שאר גופה, תופס בישבנה עם ידיו והצמיד אותה לקיר כדי שתוכל לכרוך גם את הרגל השניה סביבו. גופה הצנום היה כל כך קל ושברירי.

הוא הרים אותה מעט במעלה הקיר כדי שיוכל להוריד אותה בחזרה מטה ולהינעץ בתוכה.

היא צייצה והתנשפה בו זמנית.

הוא עצר ושאל "את בסדר?"

"פאק, כן. אל תפסיק!" אמרה בטון הבוסי שרון כל כך הכיר וגרם לו לצחוק לפני שיצא וחדר אליה בחוזקה פעם נוספת, גורם לירכיה להיחבט בעוצמה בשלו.

היא נעצה את ציפורניה בגבו העירום בזמן שהוא זיין אותה כנגד הקיר, גורם לה לגמור במהירות.

הוא המשיך לפמפם לתוכה בזמן שנישק אותה ברעבתנות.

"רון! כן! אני חושבת שאני עומדת לגמור עוד הפעם" הרמיוני התנשפה.

הוא הרגיש את ירכיו מתחילות לרעוד ואת האורגזמה שלו נבנית במהירות. הוא כרך את ידיה סביב צווארו בנוסך לרגליה סביב מותניו, מנתק אותה מהקיר ומשכיב אותה על המיטה כשהוא מעליה, עדיין בתוכה.

היא גנחה בעונג משינוי הזווית של איברו בתוכה. הוא חדר אליה שוב ושוב, "הרמיוני" התנשף, "תגמרי בשבילי" אמר כששלח את אצבעותיו ביניהם כדי לשחק עם הדגדגן שלה.

הוא התחיל להרגיש את הצריבה המתוקה בגבו כשציפורניה שרטו את עורו בזמן ששריריה הפנימיים פעמו כנגד איברו.

הוא נהם וגמר ביחד איתה, נושף ומתנשף. הוא נישק אותה על שפתיה, כשגופה המזיע עדיין רועד תחתיו אחרי האורגזמה.

הוא הרגיש אותה נהיית רפויה ורגועה והוא יצא ממנה והתגלגל הצידה, גופו הארוך נשכב לצידה, חזהו עולה ויורד כקצב נשימותיו המהירות.

עיניה היו עצומות ובלי משים לב היא התקרבה אליו, מניחה את ידיה על חזהו והיא התחפרה כנגדו.

הוא היסס לרגע, אך לאחר שבריר שניה הוא ליפף את זרועו סביבה, מצמיד אותה אל גופו ועצם את עיניו. נרדם במהירות. 

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא