"אני כבר בת 18!"

רון התעתק למחילה והביא לו ולג'יני בגדי ים ("אוך, רון! לא את זה, את השני עם הפסים! מה?? אתה לא מקשיב או מה? אמרתי לך את העם הפסים!!" ג'יני התעצבנה עליו).

הרמיוני והארי התעתקו לדירות שלהם.

אחרי שהם היו מוכנים הם התאספו בכיכר גרימולד.

"הרמיוני, את יודעת את הדרך." רון אמר וליטף את לחייה באצבעו.

כולם החזיקו יידים והרמיוני התעתקה.

הם הגיעו למין סמטה חשוכה.

"בואו אחרי." הרמיוני אמרה והובילה אותם למחוץ הסמטה, שם נגלה אליהם האור.

מולם ניצב מבנה כחול. הם הגישו לכריסטן את הכרטיסים ונכנסו.

הבנות אל השירותי בנות והבנים אל הבנים, בשביל להתלבש.

הארי לא יכל להסיר את מבטו ממנה.

היא הייתה כל כך יפה,

לבושה בחולצת בטן ושורט, שניהם מעוצבים בפסים שחור-לבן.

שערה החלק גולש על גבה החשוף.

ג'יני.

"הארי, הארי!" רון צעק אליו. "אתה בא לקפוץ ראש?"

"כן, שניה!" הארי התעורר. הוא ניגש לג'יני, נישק אותה קלות על שפתייה ורץ אל כיוונו של רון.

אלא שאז...

טראח!

הוא החליק. מרוב שהמכה הייתה כואבת הוא איבד את ההכרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא