משחקי הרעב ה76

הוא צופה בה באימה, כשחוד הסכין קורע את החולצה שלה ודם מתחיל ליגור מהפצע.

רורי יודע שזה עדיין פצע על שכבת העור החיצונית בלבד.

עוד יש לו סיכוי.

אם רק יצליח לעצור אותה.

הוא תר אחרי סיבה בכל מוחו. מילה להגיד. משהו שיעצור אותה.

בסוף הוא חושב על משהו.

"אמא!" הוא אומר. "אם היא תישאר בחיים אחרי זה. אחרי הפציעות. אני לא יוכל לעשות את זה".

הוא מחכה לתגובה. היא לא עונה.

אבל היא גם לא נועצת את הסכין עמוק יותר.

"אני לא יוכל להרוג אותה".

הוא יוצר קשר עין איתה. העיניים שלה עם דמעות. הוא רואה את זה- היא מהססת.

הוא אוחז בידה האוחזת בסכין. הוא מרגיש את האצבעות שלה ברגע שהן מרפות, ותופס את הסכין.

העיניים שלה- עיניים ארורות- עדיין נעוצות בשלו.

אבל הם רק צל. צל של מה שהייתה רגילה להיות.

הם מחפשים אחרי אמא שלהם. רורי לא יודע איך היא תיהיה מסוגלת להרוג אותה, אבל מאדג אומרת לו לסמוך עליה.

הוא לא רוצה לסמוך עליה, על הרוצחת שהפכה להיות.

הוא רוצה לסמוך על מאדג הישנה, זו שהייתה מבטיחה שתביא לו עוגיות כשנשאר בעונש בחדרו.

אבל היא כבר נעלמה.

הם מגיעים כמעט עד איפה שאמא שלהם התפתלה מייסורים הפעם האחרונה שראו אותה, כשמאדג מחבקת את רורי.

"אני אוהבת אותך," היא אומרת. "כשתצא מפה, תנקום בהם. בכל אחד ואחד מהם. עד שלא ישארו יותר".

הוא לא עונה, לא יכול לחשוב על מציאות בה היא תמות.

"תישאר כאן," היא אומרת בלחישה. היא מביאה לו נשיקה.

"לא," הוא אומר. הוא צריך להישאר איתה.

"אני צריך להישאר איתך!"

"לא," היא לוחשת. היא לא רוצה שיראה את המפלצת שהפכה להיות. לא רוצה שיראה את אחותו הורגת את אימו.

"היא גוססת," אומרת מאדג. "זה יהיה המתת חסד".

היא מתכוונת, זה לא ייקח הרבה זמן.

הוא מחבק אותה לפני שהיא הולכת משם בצעדים חירשיים.

הוא מחכה כמה דקות ומתיישב על הקרקע, ואז שומע קול מלמעלה.

הוא מביט על העץ שלצידו, יש לו צמרת גבוהה וסבוכה.

ואז היא משתלשלת מהעץ בעזרת חבל.

רורי רואה שחור, ואז לא רואה בכלל.

הפרק הקודם		הפרק הבא