המפחידנים 1- דבש החכמים

המסע הגיע הרבה יותר מדי מוקדם לטעמה של זואי.

הכל התחיל כשהפרופסור ביר קרא לה להגיע למשרד המנהל. גרגמל, שהיה עכשיו המנהל ישב מול הפרופסור אלקטרי.

״רצח של תלמידה לא עובר בלי עונש״ הפרופסור גרגמל לעס קצה של מלפפון חמוץ ובאותו הזמן בחן את הניירת שלפניו ״אני נאלץ לסלק אותך מבית הספר שלי״

העיניים של הפרופסור אלקטרי התמלאו דמעות ״אני כל כך מצטערת! לא התכוונתי שהיא תאכל את זה!״

גרגמל פנה אל הדלת ושם לב שזואי עומדת שם ״היי, זואי! את וודאי תוהה מדוע קראתי לך לבוא לפה!״

זואי הנהנה.

״טוב, גם אני לא יודע״ הפרופסור גרגמל נשען אחורנית ועצם את עיניו הכחולות ״ואני אשמח, ביר, שתסביר לי מדוע ולמה זואי ניצבת פה״

״אממ…״ הפרופסור ביר העביר את משקלו מרגל לרגל ״זואי צריכה לשמוע את הדיון ביניכם בשביל פרויקט מסוים שהיא עובדת עליו איתי״

זואי תהתה על מה הוא מדבר. גרגמל מצמץ וחזר להביט באלקטרי ״מדוע לימדת בשיעור על אוזני המן עם פרג, בעודך יודעת שמישהו לא יתאפק ויאכלם באמצע?״

הפרופסור אלקטרי רכנה קדימה ״אתה רשמי. לקחת וופלים לימון?״ היא נראתה מעט לחוצה

״לא״ הפרופסור גרגמל הניד בראשו ״פשוט אסור להיות מצחיק, לצערי, כשתלמידה מתה״

״נו…״ הפרופסור נאנחה ״לימדתי אותם… בעצם, כבר אמרתי את זה. לימדתי אותם את זה כי…״

הפרופסור גרגמל קירב את אוזנו המתנופפת אליה ״כי?״

״כי אני רציתי להרוג אותה. אני שליחה של ניקולס פלאמל, גנב הדבש״

״אז תוכלי לספר לנו את התוכניות של פלמל בנוגע לדבש״ התערב ביר

״לא״ היא נעצה בו מבט זועף. העיניים שלה היו אפורות וגדולות ״אני לא בוגדת בניקולס״

״בעיה״ אמר גרגמל ונשך את שפתו התחתונה

הפרופסור ביר משך את זואי אחורנית למקום שיכלו לדבר בפרטיות ״את יודעת מה פירוש הדבר?״ שאל

זואי הנהנה במתח, פניה מאדימות ״פירוש הדבר הוא, זואי, שאת צריכה כבר לצאת לדרך עם חברותייך- להציל את דבש החכמים״

הפרק הקודם		הפרק הבא