המפחידנים 1- דבש החכמים

זואי רייצ׳ל ומריה עמדו בפתח הדלת. הכלב בעל שלושת הראשים נבח לעברן וניסה לאכול אותן.
״זה חדר בריחה?״ שאלה מריה בבוז והביטה בכלב הענק מנסה לכרות לה את הראש ״זה משעמם!״
״משעמם?״ זואי שאלה בתדהמה ״זאת מפלצת!״
״למה להעליב?״ נעלבה מריה. ״שב, פלאפי״
פלאפי נהם וניסה לקרוע לה את הצוואר
״אה״ מריה קפצה אחורה ״לזה התכוונת״
״בדיוק!״ זואי צעקה
פלאפי רץ אל רייצ׳ל שניצבה רועדת במקומה. הכלב רץ אליה ועזב את הדלת שעליה עמד
״קדימה״ מריה פתחה את הדלת ונעלמה למטה
״כלב רע פלאפי!״ צרחה רייצ׳ל וחבטה באפו הימני של הכלב
פלאפי ייבב ונצמד לרצפה. רייצ׳ל ומריה רצו לתוך הדלת. זואי נשמה עמוק, קפצה, ונפלה על משהו ספוגי ורך. ״מה זה?״ היא שאלה
״צמח כלשהו״ ענתה רייצ׳ל ונגעה בצמח
״אהה, לא!״ נשמע הקול של רייצ׳ל מכיוון אחר ״לא! לא! עזובותי!״
מריה רצה אל רייצ׳ל אבל נתקעה באמצע ״הצמח מתלפף סביב בני אדם שבאים!״ צעקה זואי והתחמקה ממנו
״אל תזוזי כל כך הרבה״ גנחה רייצ׳ל שכמעט נעלמה לגמרי בתוך הצמח
״ביי ביי רייצ׳ל״ התפתלה מריה במבט עגום
״ביי ביי״ ענתה רייצ׳ל ונעלמה מתחת לשיח המסוכן
״איך מתחת לצמח?״ זואי נשמה עמוק ״לפחות נעים שם?״
״יוו, כן!״ הקול של רייצ׳ל בקושי נשמע ״ויש כאן קופסת גפרורים. אולי נוכל לראות מה הולך פה?״ היד שלה הציצה בין הענפים בקושי וזואי רכנה לעברה ושלפה משם את הגפרורים ״מישהו כנראה איבד את זה כשהוא נפל פנימה״ מלמלה
״יכול להיות שהוא בכוונה לקח את זה איתו. נסי להדליק אחד מהם ונראה. הידיים שלי מנוטרלות לגמרי״ הצמח באמת נכרך סביב ידיה
״טוב״ זואי שפשפה גפרור שנדלק ״היי, תראי!״
הצמח נרתע מהאש והתרחק ״הוא מפחד מאש!״ קפצה מריה, שהשתחררה מהצמח
״איפה רייצ׳ל?״ תהתה זואי והתקרבה למקום שבו ראתה לאחרונה את רייצ׳ל
הצמח נסוג וראש ג׳ינג׳י הציץ מבין הענפים ״רייצ׳ל!״
רייצ׳ל הזדקפה ״נרדמתי״ אמרה בהשתאות ופנתה לבחון את גופה. היא הייתה מעט חיוורת, אבל לא נגרם נזק אחר.
״יש פה דלת״ זואי התקדמה עם הגפרור לדלת שהענפים כיסו אותה. הם נסוגו ופינו לה דרך.
״קדימה, בואו!״ קראה אל רייצ׳ל ומריה שנכנסו אחריה לחדר הבא.
״תראי, מפתחות מעופפים״ מריה נסוגה אחורנית ונעלמה בין המון מפתחות מכונפים. ״איך נמצא את המפתח הנכון?״
״הנה״ אמרה רייצ׳ל בביטחון ותפסה אחד מהם
״מה? איך את יודעת?״
״אני מנחשת״ היא משכה בכתפיה, התקרבה לדלת ונעצה את המפתח בתוכה. הדלת נפתחה.
זואי פערה את פיה ״איך?״
רייצ׳ל חייכה. ״יש לי מזל היום ולא צריך לבדוק עשרת אלפים מפתחות שונים״
הן עברו לחדר הבא. ״מה? אבל כבר עברנו שלושה חדרים!״
״כנראה שהתבלבלו ויש עוד״ זואי תהתה אילו עוד בלבולים היו
״אז בואו נמשיך״ אמרה מריה
בחדר הזה היה לוח ענקי עם כל מני כלים ענקיים עליו. ״מה זה?״ נבהלה רייצ׳ל
״שחמט״ הסבירה מריה ״זה משחק של מוגלגים, אבל גם קוסמים אוהבים לשחק אותו בדרך שלהם. אני חושבת שצריך לשחק בו, כי הכלים חוסמים לנו את הדרך.
זואי הסבירה לרייצ׳ל את החוקים
״משחק חשיבה?״ רייצ׳ל עיקמה את אפה ״איכס. אבל חייבים לשחק. אני רוצה להיות המלכה.״
המלכה בתגובה פינתה לה את הדרך ורייצ׳ל נעמדה במקומה.
״גדול!״ התלהבה מריה ״אני אהיה הרץ״
הוא פינה לה מקום על הלוח.
זואי הייתה הצריח.
״נתחיל?״ שאלה רייצ׳ל ״בעצם, יש לי רעיון! בעצם אני רוצה להיות החייל הזה שפה״
החייל פינה לה מקום והיא יצאה אל מרכז הלוח. עכשיו שום דבר לא חסם לה את הדרך והיא ניגשה לצד הלבן.
״אפשר לשחק גם בצד הלבן?״ שאלה. חייל לבן הנהן בראשו. ״אז אני רוצה להיות המלך של הלבנים!״
המלך פינה לה מקום והיא צעדה אל הדלת ״אתן באות?״ קרצה להן כשפתחה אותה
״רעיון מגניב״ חייכה זואי. היא עשתה את אותו דבר.
כשמריה עברה את כל הלוח, הן נכנסו לחדר הבא.
״יש כאן טרול דוחה״ אמרה מריה והן עברו לחדר הבא.
היו שם הרבה בקבוקים, וחידה. ״אין לי כוח לפתור חידות״ נאנחה רייצ׳ל
״לאף אחד אין כוח״ השיבה זואי. ״בואו ננחש״
מריה לקחה בקבוקון קטן ״אם נגיד שזה זה, יש פה מספיק רק לאחת״ אמרה
זואי הביטה בלהבות וקימטה את מצחה ״איך אפשר לעבור אותן בלי הבקבוק?״ היא ניסתה לחשוב מחוץ לקופסה
״פו״ נשפה רייצ׳ל על הלהבות והן כבו. מכתב קצר נפל לרגליהן. ״בואי נראה מה כתוב פה. אולי זה יעזור לנו״
״ניקולס פלאמל היקר״ נכתב בו בכתב עגול ״אתה זוכר את הראי של ינפתא ששמר על אבן החכמים? אז עכשיו, בגלל שהרבה מפחידנים מנסים לגנוב אותה, עשיתי במקום החדר שהיה שם מבוך ענק מלא ביצורים נגד המפחידנים.
שלך,
אלבוס פרסיבל וולפריק בריאן דמבלדור״
״זה המבוך שביר דיבר עליו״ אמרה רייצ׳ל
״כן״ מריה הנהנה ״ועכשיו אנחנו הולכות אליו.
הן עברו את הפתח. הגיע הזמן לפעול באמת.

הפרק הקודם		הפרק הבא