בלאגן על מימדי בהוגוורטס *גמור*

רק שתדעו, אני כתבתי כבר כמעט את כל הפרק. הבעיה היא שנלחץ לי קונטרול R, וזה מחק לי את הכל. אז עכשיו אני אצטרך לכתוב שוב.

ושתדעו שממש כשאני כותב את השורות האלה אני נלחם בדמויות שלי, שלא יכתבו פה הערות. למזלי המחשב שלי, אז אני בשליטה.

אני ממש טוב בקרב הזה, אין להם שום סיכוי. (הערת הטישו הסגול: מה נשמע) מה? איך עשית את זה? וממתי טישו סגול מדבר? (הערת סיכות המהדק הירוקות וכחולות: תתחיל כבר את הפרק!)

נקודת מבט של איידן

ירדתי למועדון וראיתי את סרינה בדיוק נכנסת. "בוקר דוב!" היא קראה לעברי.

"למה אמרת בוקר דוב?" שאלתי אותה. "אין לי בעיה עם זה, אבל זה מוזר."

"אה, אממ... לא משנה." היא ענתה, "פשוט חשבתי ששמעתי את דמבלדור אומר אתמול לילה דוב, אז זרמתי עם זה. לא נורא, כנראה דמיינתי..."

"מוזר," אמרתי. "אני שמעתי בכלל בוקר תור. בכל מקרה, מאיפה הוא מוציא את האיחולים האלה?"

"על מי אתם מדברים, על וולפריק?" שאל ליאו ששמע את סוף המשפט שלי. "אתה צודק, אני עדיין לא מבין מה פשר האיחול לילה טום."

"אתה שמעת לילה טום?" שאלתי בהלם קל. "לא דוב? לא תור? אף אחד לא שמע כמו השני? מה זה אמור להביע?"

"בוקר בוב!" קרא פרסי. "אתם כבר מוכנים ללכת לארוחת בוקר?"

"אני לא מאמינה," מלמלה סרינה. "תגידו לי שאני חולמת."

"בוקר טופ," אמר אריק בישנוניות. "אם כי היה גם מגניב לגוון ולהגיד בוקר טוף, כאילו אני ערבי, ולא בוקר טופ כמו המנהל."

ליאו החוויר, מבין את העניין. "אוי לא. כולנו השתגענו. אל תגידו לי..."

"בשבילך זה לא חידוש." אמרה בתאני. "אה כן. בוקר חוב גם לכם."

"מה פשענו ומה חטאתנו שנענשנו ככה?" שאלתי ביגון, "אוי לנו, מה רע חלקנו ומה נורא גורלנו, שאנו מקשיבים והם מקשיבים. אנו מקשיבים ושומעים שטויות, והם מקשיבים ושומעי-"

"מה קרה לך שאתה ככה מבכה?" שאל ליאון, קוטע אותי. "על מה יש לבכות ביום כל כך רוב ונהדר? אני לא מבין!"

"ואני דווקא עכשיו כן מבין!" קרא פרסי. "למה זה היה חייב לקרות? איך בכלל?" את החלק הזה הוא אמר בעצב נורא.

"הי, מה קרה?" שאלה אנבת' שבדיוק הגיעה. "היה לך לילה פוב מלשון פוביה? לא נראה לי שלזה דמבל התכוון..."

פרסי, ליאו, סרינה ואני התיישבנו על הרצפה בתנוחת אבל. "בוקר טוב!" אמר ג'ינקס וגרם לנו להתרומם מעט בהפתעה. "אפשר הסבר ללמה אתם באבל אחרי לילה כל כך נוב, לשיטת דמבוס?" סרינה טמנה את ראשה בין כפות ידיה.

"כן, אני הבנתי הרגע," אמר אריק. "מה פרסי איחל לנו אתמול? בסוף היום, רגע לפני השינה?"

"הוא איחל לי שאני אמצא את השכל שלי," אמר ליאון. "הוא טען שאיבדתי אותו באחד המעברים בטירה."

"לא, לא הפרסי הזה," אמרתי. "אני מתכוון לפרסי עם הזקן הלבן הארוך."

"אה כן, שכחתי שאתה קורא לו פרסי," אמר ליאון "פשוט השם הזה לא מתאים לווליאן. זה שם של טיפשים נחפזים ולא מגניבים."

"לא נכון!" קרא פרסי. "אם כבר, ליאו, זה שם של שני טיפשים נחפזים פה. וחוץ מזה, הוא שאל אתכם משהו."

"אה, כן, כמובן," אמר ליאון, "הוא אמר לילה רוב."

"מה? מה פתאום!" קראה בתאני. "הוא אמר לילה חוב!"

"אני שמעתי נוב." אמר ג'ינקס. "אבל אני לא חולק עליכם."

"לילה פוב," אמרה אנבת'. "זה מה שאני שמעתי."

"טום," אמר ליאו בקול מלא היגון והילדותי לאין ערוך שהוא אימץ. "לילה טום."

"ואני, אני שמעתי לילה בוב," אמר פרסי. "זה עושה לי זכרונות רעים..."

"לילה תור." אמרתי בניסיון עלוב שלא לעשות קול עצוב.

"לילה דוב." אמרה סרינה במעומעם, כשראשה עדיין בכפות ידיה.

"ואני שמעתי לילה טופ." אמר אריק בקול שנועד להיות חסר רגש, אבל רעד במאוד מאד.

"עכשיו את מבינה על מה דיברתי?" אמר ליאו לבתאני. "כולנו משוגעים!"

"לאו דווקא," אמרה אנבת' בקול מעודד. "יכול להיות שזה קסם של דמבל, שגורם לכל אחד לשמוע אותו באופן אחר. יכול להיות שאנחנו לא משוגעים!"

"אני אבדוק את זה עם אלבוס," אמר פרסי, "זה לא כל כך יפה  לעשות לנו את זה, אנחנו היינו יכולים לא לחשוב על האפשרות הזו." הוא הכין מין חלון כזה ממים, והתקשר לאלפריק.

"שלום אלבוס!" אמר פרסי. "אתה יכול להגיד לנו לנו למה כל אחד מאיתנו שמע אותך מאחל משהו אחר?"

"אוי, נכון, שכחתי." אמר אלפריק וטפח על מצחו בידו. "הטלתי כישוף שגורם לכל הסיומות של השיחות להישמע שונה בעיני כל אדם, אבל שכחתי להסיר אותו. מצטער אם זה גרם לכם עוגמת נפש."

"זה בסדר," אמר פרסי. "רק רצינו לוודא שלא השתגענו."

"אל דאגה, לא השתגעתם." אמר אלפריק. ועכשיו להתראויש, אני צריך להסיר את הכישוף." הפעם הבנתי למה הוא אמר להתראויש.

הלכנו לארוחת צהריים ודנו בעניין הכישוף ההוא, והכל היה כמו אתמול (חוץ מזה שלא הייתי מופתע). דרך אגב, ההילה של פרסי כחולה ימית, אז מתאים לו האוכל הכחול.

אני מקווה שאני אצליח בשיעור התגוננות מפני כוחות האופל, ועוד יותר בשיעור תעופה. הארי לימד אותי על קווידיץ', ואני רוצה להתקבל (יש מבחנים לקווידיץ' היום אחרי ארוחת צהריים).

מעניין של מי תהיה נקודת המבט... (הערת הכותב: כיף לי כשאתה עם נקודת המבט, אתה לא רב איתי) (הערת הליאו: זה לא אומר עליך משהו טוב.) (הערת הכותב: ליאו, נו באמת, למה אתה מפריע לי לכתוב את הפרק? בקצב הזה אני אשחרר אותו מחרותיים)(הערת הליאו: בסדר, תירגע)(הערת הכותב: אני רגוע!!!) 

אז הנה, למרות הכל, הצלחתי להעלות את הפרק היום! נהדר! זהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא