רוורס פולס

_________ הפרק מתרחש שנה לפני המוזרמגון בגרוויטי-פולס___________

________________________________________________________

אני ומייבל בהינו ביומן של פסיפיקה, האחרון שאנחנו צריכים. אחרי שסחטנו את היומן הראשון מדוד פורד ואת היומן השני מדוד סטנלי חיפשנו בכל מקום בעיירה וביער אבל לא מצאנו זכר ליומן השלישי והאחרון, אבל עכשיו הוא בידינו.

חטפנו אותו מידיהם של פסיפיקה וגדעון שהיה נואש לא לתת לנו לקחת את היומן, והלכנו מחוץ לבית הספר אל עבר בקתת הטלפתיה.

כשהגענו לבקתה עלינו לחדר של מייבל, שם החזקנו את היומנים, ופתחנו את כולם בדיוק באמצע. סידרנו אותם לפי צורה של משולש והדלקנו נרות גדולים בכל רחבי החדר.

אני ומייבל התחלנו להגיד ביחד "לודג דש כתוא מינמזם ונא" (תקראו הפוך). לאחר חמש פעמים הופיע משולש צהוב גדול באוויר ואמר "אני הוא ביל צופן, השד החזק ביותר שידוע לאנושות. אז..., ברצונכם לעשות עסקה ?".

מייבל ואני התכוננו לרגע הזה כבר חצי שנה, מאז שקיבלנו את היומן הראשון וקראנו על ליב וביל והעולמות ההפוכים, כבלנו את ידיו של ביל בשלשלאות קסומות שיוצרו במיוחד נגדו ע"י המחבר של היומנים והתחלנו להסביר לו את העסקה.

(זה דיאלוג משפט-משפט בין מייבל לדיפר) "אתה עומד לפלוש לעולם המקביל לנו, גרוויטי פולס" "אתה עומד לתקוף בכל הכוח שלך ולשלוט לזמן קצר עד שנסיים להתכונן למעבר" "אנחנו כבר יודעים שלא תוכל להביס את עצמנו השניים" "המטרה שלך זה להיות זה שיחליש אותם" "לאחר שהמתקפה שלך תיכשל הם יהיו שאננים ולא יצפו למה שעומד לבוא" "ומה שעומד לבוא זה אנחנו, בכל הכוח" "ואנחנו לעומתך" "עומדים" "לנצח". 

אני ומייבל שתקנו לרגע לחכות שהוא יקלוט ואמרנו ביחד בקול תקיף "מובן ?". ביל נראה בשוק, כנראה שזו פעם ראשונה שאנשים מרימים עליו את הקול.

"אני לא מתכוונת להתעסק עם חובבן" אמרה לי מייבל ופנתה לביל "האם. אתה.הבנת." היא אמרה מדגישה כל מילה בכעס טהור והקשת שלה זהרה. "כ..כן.." ביל מלמל ונעלם באוויר לאחר שעשינו עסקה.

*לאחר שנה*
נ.מ-מייבל.ג (ג' זה גרוויטי ור' זה רוורס)

עשינו את זה. סוף סוף ניצחנו את ביל אחרי שנה קשה של מאבקים ואבדות רבות, כמו השפיות שלי.

אני דיפר והשאר הלכנו לחגוג את הניצחון שלנו בחצר של בקתת המסתורין כשלפתע נפתח שער גדול בשמיים. כל מה שחשבתי זה 'לא עוד פעם ^פרצוף עייף^', אבל מה שיצא מהשער היה משהו שאני לעולם לא אשכח, מהשער יצאו אנשים שנראו כמוני וכמו דיפר אבל לבשו כחול וזהרו באור מוזר.

הפרק הקודם