האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים



היום שבו דרוסילה סאות'וורת' נשכחה

תכירו זוהי דרוסילה סאוות'וות' נערה בת 15 ממשפחת מוגלגים שהמשפחה שלה לא ממש סובלת אותה ואשר מחזיקה בכוחות רציניים שלא יביישו את ארבעת המייסדים.



כותב: alwayse16
הגולש כתב 12 פאנפיקים.
פרק מספר 3 - צפיות: 1835
5 כוכבים (5) 1 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: מתח הרפתקאות רומנטיקה - שיפ: דמוית מקוריות - פורסם ב: 15.07.2019 - עודכן: 12.09.2019 המלץ! המלץ! ID : 10482
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

היי לכם, אז הינה פרק מספר 3 אל תהיו אוכלי מוות ותשאירו תגובה, אשמח לשמוע לדעתכם :) מקווה שתאהבו
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

החבלים שבהם השתמשו לקשור אותה חפרו בבשרה והיא הריחה את החציר מתחתיה נשרף, האש התלקחה במהירות
והחלה לטפס במעלה גופה ולשרוף את בגדיה העלובים, הקהל הריעה בחוזקה והיא לא יכלה שלא לחפש את משפחה בעיניים מתחננות שיעזרו לה.
 היא מצאה את אימא, פניה הנוקשות הראו בפעם הראשונה מזה זמן רב שמחה לנוכח המחזה והיא צעקה בקול שנשמע מבעד לצעקות " תשרפי מכשפה, תשרפי!"
סקירה נוספת בקהל עזרה לה לאתר את אביה, הוא רצה לעזור לה,  היא ידעה זאת אבל עיניו היו מושפלות אל הקרקע וגופו אחז באחיה
בן הארבע בחוזקה כזו שמנעה לראות ממנו לראות את אחותו הגדולה נשרפת.
 היא הריחה בשר שרוף  והסתכלה על גופה לא היה שם עוד בד היא יכלה לראות את עצמותיה מבעד לעורה המתלקח, ואז הדבר
היחיד ששיכלה לשמוע הייתה צעקה מעוררת אימה שבקעה מגרונה שלה, הכאב היה בלתי נסבל.

דרו התעוררה כשזיעה נוטפת על כל גופה ונשימתה הייתה מהירה ולא אחידה, ידיה מיהרו למשש את גופה על מנת לוודא
שהכל במקומו ואין שום עצם חשופה מבעד לבשר חרוך.
היא נשמה לרווחה לבסוף כשזיהתה את חדר המעונות שלה בהוגוורסט, 'תודה לאל' היא חשבה ולא הייתה בטוחה בדיוק
על מה היא מודה, על כך שזה היה חלום או על כך שלא הייתה אף תלמידה אחרת בחדר שהיא קיבלה, למרות שהיו שם מיטות נוספות לא היה מי שהשתמש בהם.
 היא תיארה לעצמה שהסיבה לחדר הפרטי שלה  היא ההגעה המאוחרת שלה.
מבט קצר בחלון אמר לה שזו עדיין שעת לפנות בוקר אבל היא לא יכלה לחזור לישון, היא לא רצתה לחזור לישון.
 הלהבות הרגישו עדיין מוחשיות מידי והריח המבחיל עמד באפה זו לא הפעם הראשונה שהיא חלמה את החלום הזה  מאז הגעתה להוגוורסט וזו כנראה לא תהיה האחרונה.
היא לבסוף החליטה להתקלח ולהתארגן ליום הלימודים הראשון, היא התלבטה האם להכניס את הקלפים והנוצות לתיק, היא לא תוכל להשתמש בהם בכל מקרה אבל היא ידעה זה היה רק עניין של זמן עד שיגלו למה.
קאסי כבר סיפרה לה על כך שמגישים עבודות בית כמו חיבורים ושמשתמשים בספרים היא פחות או יותר הדגישה
כמה נחוצה הספרייה הענקית של הוגוורטס בגלל זה וזה היה הגיוני כמובן.
אבל הגאווה שלה לא הניחה לה לספר לקאסי או למנהלת שהיא לא יודעת לקרוא או לכתוב.
 בגלל שמשפחתה לא הייתה מן המשפחות העמידות ממש לא הייתה להם אפשרות לשלוח אותה ללימודים ודרו
ידעה שגם אם הייתה להם את האפשרות הם לא היו שולחים אותה, חוסר היכולת לשה לקרוא ולכתוב נקבע ביום היוולדה, בהיותה אישה, היא נידונה להינשא
ולהיות שיפחה למטלות בית ולבעלה העתידי לא משנה כמה חכמה או כמה פוטנציאל היה יכול להיות טמון בה.
למזלה של דרו היה לה זיכרון מעולה, אימא הייתה יכולה לתת לה משימות על גבי משימות לעשות ומוצרים על גבי מוצרים לקנות והיא זכרה הכל אחרי שנאמרו פעם אחת בלבד.
דרו נאנחה ובסוף החליטה לקחת את הקלפים והנוצות, היא לפחות יכולה להעמיד פנים שהיא כותבת משהו, כך שאף אחד מהמורים לא יחשדו.



כשהיא נכנסה לאולם האוכל קאסי,  'תודה לאל על קיומה' דרו חשבה, הרימה את ידה וסימנה לה לבוא לשבת בשולחן גריפינדור כמה תלמידים
הרימו גבה כשהיא התיישבה אבל לא אמרו כלום הם לא ממש יכלו להאשים אותה היא הניחה.
 היום שלה כבר התחיל מחורבן עם חלום הבלהות ההוא, ולשבת בשולחן סליתרין אחרי אתמול לא היה יכול לשפר לה את מצב הרוח.
"מתרגשת?" היא שאלה בפה מלא חביתה, דרו ניסתה להחניק גיחוך והנהנה, "אני רק מקווה שהיום יעבור ללא צרות" דרו העמיסה אוכל.
"אל תדאגי רוב השיעורים שלנו ביחד אז לא תהיה בעיה תמיד תוכלי לשבת איתי או עם מייקל"
היא הצביעה על נער ג'ינג'י שישב לצידה, הוא היה עסוק מידי בארוחה מכדי להבחין בקאסי או בדרו.
"נכון מייקל?" קאסי מרפקה את ידידה והוא הרים א הראש מהצלחה והנהן, " ככען" הוא אמר בחוסר בהירות ובלע "מייקל וויזלי דרך אגב" הוא הושיט את ידו ודרו לחצה אותה עם חיוך מהוסס, "נעים להכיר אני-"
"דרוסילה סאוות'וורת כולם יודעים תגידי זה נכון שניסו להעלות אותך על מוקד ושאת ואז-"
"מייקל!" קאסי נזפה בו ודרו חשה את פניה מלהטות הוא היה רועש מדי וכמעט כל מי שהיה באולם השתתק והביט בהם, היא לא הייתה רגילה לתשומת לב מרובה.
"זה בסדר" דרו כחכחה בגרונה, "ניסו לשרוף אותי אבל הלהבות סוג של דילגו מעלי וכשהבינו שאני לא נשרפת החליטו להחזיר אותי לכלא של העירייה"
"ואוו" מייקל אמר בהערכה בזמן שקאסי מלמלה התנצלות על חוסר הטקט שלו, "לשלוט באש ללא שרביט או ידע מוקדם זה קשוח" .
"תודה" היא ענתה, היא ניסתה לאכול קצת אבל המחשבה על העלאה על המוקד הזכירה לה את הריח השרוף של בשרה בחלום וזה גמר את זה.
היא פשוט ישבה לצידם בזמן שהם דיברו על  המורים שעליהם קאסי הוביפה מעט רקע על מנת שגם דרו תבין, היא חשבה
על לקום עד שהיא הבחינה במדריכה מאתמול ויצר קטן של סקרנות התעורר בה, אולי היא תוכל להתחבר אליה היא הייתה מספיק הגונה בשביל לעזור לה אתמול.

 "תגידו מי זאת המדריכה של סליתרין" דרו שאלה.
 "ויולט גילבריית" קאסי השיבה ודרו לא יכלה שלא להבחין בצליל קטן של קנאה בקולה, "הידועה גם בשם מלכת הקרח של סליתרין".
"וגם בתור החתיכה הלוהטת של הוגוורסט" מייקל אמר בקול חולמני ,"יש לה עוד שתי אחיות שיפות כמעט כמוה, סופיה ואליזה"
"סופיה הייתה מאורסת לאלפארד בלאק אחיו הגדול של אלפריק בלק אבל הנישואים בוטלו ואף אחד לא יודע למה, אמרו שהיא עכשיו
לומדת בחול, וויולט עצמה מאורסת לניקואלס ווין פחות או יותר מאז שהם היו פעוטות זה דיי מקובל במשפחות טהורות דם עתיקות ועשירות "
 קאסי הצביע על ניקולאס ווין, נער שישב בשולחן סליתרין, העיניים הירוקות שלו בלטו כנגד שערו השחור ואיכשהו זה היה נדמה שכל מי שסביבו נתלה בכל מילה שלו, ההבעה על פניו גרמה לה לעקם את אפה בגועל. היא לא יכלה להגיד בדיוק למה אבל היא הרגישה את הזדוניות נוטפת ממנו הוא הזכיר לה ילד של אחד השכנים בעיירה שבה גרה, הוא היה מושך בשער ומפיל
כל ילד אחר שראה ולא לשם תשומת הלב הוא פשוט נהנה מזה, נהנה לראות אחרים מועדים ונופלים.
כשעיניו הירוקות הבחינו במבטה הוא חייך חיוך שפירושו היה יוכל להיות רק  צרות ואז לחש לנער לצידו שקרא ספר.
"השני זה אלפריק" קאסי החוותה בידה לעבר הנער שקרא ספר לפני ששלושתם הסיתו את מבטם.
"נסי לשמור מרחק מניקולאס" מייקל הזהיר, "רוב המשפחה שלו לא אוהבת בוצ, אחמ, בני מוגלגים וזה לשון המעטה"
דרוסילה ההנה מתפתה לא להגניב מבט נוסף בשולחן סליתרין.



תלמידי סליתרין השתתקו ונעצו בה מבט צורם כשהיא נכנסה יחד עם מייקל וקאסי לכיתת המרתף, שם התקיים השיעור הראשון, שיקויים.
'זה היה נראה שהם עדיין לא התגברו על כך שבת מוגלגים התמיינה  לסליתרין', דרו חשבה וניסתה להתעלם מהצחקוק הלעגני שנשמע כשהשלושה התיישבו.
ממה  שהיא למדה עם המנהלת בתחילת שנה, שיעורי שיקויים, זה היה מעט כמו בישול רק עם מרכיבים מאוד מוזרים ודיוק גבוה.
"תתעלמי" קאסי לחשה בזמן שהיא הוציאה ספר שאותו היא לא טרחה לפתוח כיוון שהמורה נראה מאחר.
"באמת פרינסוול" הנער שדרו זיהתה כניקולאס ווין החל לדבר בקול חזק שישמע על ידי כולם, "וויזלי ידוע כמי שמגיע
ממשפחה של בוגדי דם אבל לך  יש עוד תקווה, תתרחקי מהבוצדמית לפני הלכלוך ידבק באופן תמידי" לקח לדרו כמה
שניות להבין שהוא מדבר לקאסי, שנראתה המומה לרגע וכמוה מספר תלמידי גריפינדור נוספים, "בחייך ווין הדבר היחיד
שמטונף פה הוא הפה שלכם" היא אמרה לבסוף עם פנים אדומות  והפנה לו את גבה.
דרו הסתכלה מבולבלת בין תלמידי סליתרין שעדיין צחקקו והסתכלו לעברם בסקרנות יתר,"קאסי" דרו הביטה בחוסר הנוחות של חברתה, "מה זה אומר בוצדמית?".
"זה סתם כינוי, אל תקשיבי לשום מילה שיוצאת מהפה של היצור הזה" מייקל השיב מנסה להתחמק מלענות.
"קאסי?" הטון של דרו היה עיקש יותר הפעם ופניה של קאסי האדימו יותר בזמן שמייקל התחמק ממבטה.
"זה-" עד שלבסוף היא פתחה את פיה קטעו אותה. 
"זה כינוי גנאי לקוסם או מכשפה שההורים שלהם מוגלגים, כמוך. זה אומר דם מלוכך, הסיבה שהם מתחמקים
מלהסביר את זה היא ככל הנראה שהם השתמשו במילה הזאת בעצמם". בלאק  קטע אותה לא מרים את עיניו מהספר , גורם לחברו
לשולחן להיראות זחוח יותר לנוכח הבעת הכאב שהתפשטה על פניה של דרו כשפניהם של חבריה אימתו את דבריו של בלאק.
 "את רואה סאות'וורת אולי את צריכה ללמוד מה המקום שלך, נראה שהחברים שלך יודעים מהו",  היא לא הבחינה כשהוא הפנה
את שרביטו לעברה עד שקולר הופיע על צווארה, תלמידי סליתרין החלו להריע לעברה "חיית מחמד" ומספר תלמידי גריפינדור הסתכלו בהבעת רחמים או הפתעה אבל לא עשו דבר, חלקם אף הצטרפו.
 "איך אתה מעז-" מייקל שלף את שרביטו לעבר ניקואלס אבל דרו הקדימה אותו
היא אף פעם לא הייתה חמת מזג, להפך היא תמיד הייתה רגועה, אבל  משהו בה החל לגעוש כשהיא חשה את הקולר
מצלצל על צווארה, היא לא ממש שמה לב לזה אבל הזכוכיות שהיו בכיתה התנפצו בין רגע,  וכשהיא עטה לעבר ניקולאס, היא לא השתמשה בשרביט שלה הידיים היו הרבה יותר מועילות בלתת לו אגרוף.
באותו השניה שהיד נגעה בפניו היא הבחינה באישוניו מתרחבים והמייתה המומה בדיוק כמוהו, "מה בשם מרלין הולך פה!"
גבר צעיר עם כרס קטנה,  עמד בפתח הכיתה, דרו ניתקה את ידה מפניו של ניקולאס כשדממה השתררה בכיתה.
הדבר שהיא יכלה להתמקד  בו היה הנערה מאתמול, ויולט גילבריית  עומדת מאחורי המורה ומחייכת חיוך קטן,  למרות שניקולאס ווין והיא מאורסים כנראה שהוא לא היה בדיוק חביב עליה.

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

. · 21.08.2019 · פורסם על ידי :לונה& לאבגוד
ואוו אני ממש מקווה שויולט ודרו יתחברו כי זה יהיה ממש מגניב

. · 27.08.2022 · פורסם על ידי :סופי ביילי פוטר
קורה לך שכשאת/ה קורא/ת משהו נוראי אז מצתמק לך הלב?
זה מה שקרה לי בשורות האחרונות
אבל הפאנפיק מאוד יפה

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
2629 4974 3065 1644


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2024