היי,זו אני אלנה

נכנסנו לאוטו שלנו ונסענו הרבה הרבה הרבה זמן. לא ידעתי איפה הסמטה הזו בדיוק אבל אני חושבת שהיא אפילו לא הייתה בעיר שלנו. האגריד ישב מאחורה לידי וזה היה ממש מוזר כי הוא צריך להתכופף כדי שהוא יוכל לשבת וזה היה מצחיק. הגענו למרכז לונדון. הייתי שם מעט מאוד פעמים. הלכנו לאיזו סמטה חשוכה ואז האגריד דפק על הקיר כמה פעמים ובמקומות מסוימים ופתאום, נפתח שער אל עבר סמטאת דיאגון! היו שם המון אנשים בגלימות ומצנפות. זו הייתה מין שדרה שבקצה שלה היה מבנה גדול מאוד ומרשים מאוד, הנחתי שזה היה הבנק גריטגוטס הזה. נכנסנו אליו ונסענו בכרכרה כזו שהרגישה כמו רכבת הרים, סיימתי עם בחילה. הגענו לכספת שלי ולקחנו משם כסף כדי שנוכל לקנות ציוד. הדבר הראשון שקנינו היה גלימות בחנות של מדאם מלקין. זה נשמע שם של מישהי ששתמיד תאמר:"אתה תרצה תה אדוני?" מאוד מכובדת... האגריד נשאר בחוץ מפני שהוא היה גדול מידי ואני ואבא ואמא נכנסנו וקנינו 3 גלימות כמו שכתוב ברשימה וגלימה סגולה-תכולה מפוארת. אלה הצבעים האהובים עליי... לאחר מכן הלכנו לחנות ששמה היה:'כרך ודף בע"מ' הנחתי שזו החנות של הספרים. כשנכנסנו הוקסמתי לראות את כל הספרים שהיו שם. היו שם כל כך הרבה ספרים שבקושי הצלחתי לספור 1/4 ! קנינו את הספרים שהיו ברשימה ובנוסף קנינו עוד שני ספרים בשבילי. לאחר מכן הלכנו לחנות הקדרות של פוטיג. קנינו לי קדרת ברזל גדולה יחסית. אחרי זה הלכנו לרוקח והיה שם ריח נוראי!אבל היו שם כל כך הרבה דברים מגניבים שזה פיצה על זה.היו שם כל מיני נוזלים מגניבים כאלה וכל מיני אבקות פיות. אפילו אבא הסתקרן מזה."הא, נראה שגם אתה רוצה להיות בהוגוורטס לא?" אמרתי לו. "מה? לא...... זה סתם מסקרן כל הנוזלים האלה." הוא ענה."כן.......... אתה בכלל לא מקנא..." אמרתי לו בנימה צינית."בכלל לא" הוא ענה לי אבל אני הייתי בטוחה שהוא מקנא לפחות קצת. אחר כך הייתי מאוד נרגשת כי הלכנו לקנות לי........................ שרביט! האגריד הוביל אותנו לחנות קטנה מאוד בצד הדרך ורק אני נכנסתי כי אמא ואבא רצו לדבר קצת עם האגריד. היה עוד לקוח אז חיכיתי מאחוריו. "היי מי אתה?" שאלתי אותו כשהוא סיים את הקנייה שלו. "אני וויקטור מי את?" הוא אמר לי.הוא היה מאוד נאה: שיער שחור חלק ועיניים כחולות,האמת היא שהוא הזכיר לי קצת את אבא. "אני אלנה, אתה גם בשנה הראשונה?" שאלתי אותו. "כן, טוב אלנה, אני מקווה שיצא לנו להיפגש..." הוא אמר לי. כבר עכשיו די חיבבתי אותו אפילו שלא ממש הספקנו לדבר.  "שלום, אוליבנדר?" אמרתי לחלל האוויר. "כן אני כאן ילדתי" אמר איש מבוגר מאוד שהיה על סולם בקצה החנות. הוא התקרב אליי ושאל לשמי. "אני אלנה ג'קסון- צ'ייס" אמרתי. "אני מבין. טוב, נסי את השרביט הזה" הוא נתן לי שרביט ארוך ודי עקום. החזקתי אותו ביד והנפתי אותו למעלה. הוא רק הוציא כמה ניצוצות. הוא לא היה נוח לי ולא אהבתי את הצורה שלו. "אני רואה, נסי את זה" אוליבנדר אמר והגיש לי שרביט אחר. השרביט הזה היה ישר וחלק והוא היה מאוד קל. הנפתי אותו באוויר ולפתע התחלתי לרחף ולצחקק. זה הרגיש ממש טוב! "כן ילדתי, זה השרביט בשבילך: עץ סמבוק 25 ס"מ שערה משיער של דו-קרן" אמא נכנסה לאחר שהיא ראתה אותי מרחפת כי היא נבהלה ואז הוא אמר שזה טביע ובלה בלה בלה והיא שילמה לו ויצאנו. "אלנה, את רוצה חיית מחמד?" האגריד שאל אותי. "האמת שאני לא בטוחה.... איזה חיות נהוג להביא להוגוורטס?" שאלתי אותו. "חתול/קרפדה/ינשוף/תנשמת" האגריד אמר. "אווווווווו אני אוהבת תנשמות וינשופים! אפשר?" שאלתי את אמא ואבא במבט ובטון מתחנן. "בסדר...." הם אמרו ביחד. "ישששששששששששששש" אמרתי. הלכנו לחנות החיות וראינו כל מיני סוגים של תנשמות וינשופים אבל הכי אהבתי תנשמת אחת יחסית קטנה עם נוצה אחת כחולה עליה. המוכרת אמרה שהרבה אנשים מתלהבים ממנה. לבסוף קנינו אותה והחלטתי לקרוא לה 'אירוינג' כיזה בעצם אומר חבר-הים ואני מאוד אוהבת את הים+ יש לה פס כחול בשיער בצבע של הים. נסענו חזרה הביתה ואני הייתי מאושרת. אירוינג ישבה עליי ואני ליטפתי אותה והתעניינתי בה ובנוצה הכחולה המגניבה. הגענו הביתה התארגנתי והלכתי לישון. אני כל כך שמחה על ההחלטה הזו.

סוף סוף הפרק שחיכתםם לו............. מרוצים?

הפרק הקודם		הפרק הבא