זיכרון אחד

ג'יימס פוטר, הילאי נבחר, יוצא למשימה ללכוד את 'הצל'. אבל מה קורה כאשר הוא מקבל את הזכרונות שלו?

כותב: harrypotter111
הגולש כתב 7 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 1366

(5) 2 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: מתח, הרפתקאות, רומאנס - שיפ: ג'יימס ולילי, ג'יילי. - פורסם ב: 20.07.2020 - עודכן: 02.08.2020

המלץ!

ID : 11330

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אני יודעת שקצת נטשתי את הפאנפיק הזה בזמן האחרון, פשוט מי שעוקב רואה שהתחלתי לכתוב עכשיו עוד פאנפיק (הניצוץ, מוזמנים לקרוא) ואני לא עומדת בקצב (יש לי מחלת פאנפיקים. באמת.)

אז הנה מגיע סוף סוף פרק 3, מקווה שתאהבו. וסליחה שהוא קצת קצר, אני בונה את המתח...

אז כמובן תגידו לי מה אתם חושבים על הפרק בתגובות, ו...

תהנו!🍵 (זה אמור להיות אימוג'י של ה-- אוכ ספויילר. תקראו ומי שלא הבין שישאל בתגובות🙃)

ההשתקפות | פרק 3

"עטים מסוכרים," קולו הרועד מעט של ג'יימס הפר את השקט, והפסל ששמר על משרדו של דמבלדור קפץ הצידה ונתן לג'יימס לעבור.
הוא עלה במדרגות באיטיות, מפחד ורוצה בו-זמנית לגלות מה יש בבקבוקון שהיה שמור היטב בכיס גלימתו. הוא נקש על דלת המשרד.
"אפשר להיכנס," ג'יימס פתח את הדלת. המשרד היה גדול, מלא בשולחנות עץ ועליהם מכשירים מוזרים שכנראה אף אחד לא ידע את תפקידם חוץ מדמבלדור עצמו.
"הו, מר פוטר, לא ציפיתי לפגוש אותך היום," אמר דמבלדור בהפתעה.
"אלבוס, חשבתי שאנחנו מכירים מספיק בשביל שתקרא לי בשמי הפרטי," ענה ג'יימס בחיוך עקום.
"כן, כן, ג'יימס... הישיבה מאחורי השולחן הזה הופכת אותי להיות פרופסור הרבה יוץר ממה שאני באמת," צחק דמבלדור ועיניו ריצדו מאחורי זגוגיות משקפיו. "אז, למה זכיתי בכבוד שתבוא לבקר אותי? חשבתי שנשבעת ברגע שיצאת שלא תחזור לכאן יותר, אם אני לא טועה..."
"כן, הנסיבות מכריחות אותי," נאנח ג'יימס בדרמטיות. "אני... צריך משהו מהמשרד שלך."
"ומה בדיוק אתה צריך?" שאל דמבלדור, עדיין בחיוך.
"את ה'הגיגית'..."
דמבלדור הנהן בראשו באיטיות בעודו חושב. לאחר כמה רגעים הוא קם, הלך אל עבר ארון גדול שעמד בפינת החדר ופתח אותו באיטיות.
"כולה לרשותך," הוא החווה בידו אל עבר קערה גדולה שהייתה בתוך הארון המיוחד.
ג'יימס חייך לעברו בלחץ, ומישש את הבקבוקון שבכיסו. זהו זה. עכשיו או לעולם לא.
הוא הוציא את הבקבוקון. אור הבוקר החיוור השתקף בזכוכית ויצר השתקפות מוזרה על הרצפה שלידו.
זה יצר צורה של... ג'יימס סובב את ראשו כדי לנסות לראות טוב יותר, ופיו נפער כשראה מולו-
"הצל," לחש דמבלדור. ג'יימס כמעט שכח שהוא שם. "זה יוצר את הצל שלך..."
ג'יימס הניד את ראשו כשהבין מה דמבלדור מנסה להגיד. האם הצל זה... לא. זה לא יכול להיות.
הבקבוקון נפתח בקול מציצה חזק, וג'יימס התקרב ל'הגיגית' באיטיות.
הוא פחד ממה שהוא יגלה, אבל הוא כל כך רצה לדעת... בתנועה מהירה הוא שפך את תכולת הבקבוקון לתוך 'הגיגית'.
הוא התקרב עוד, וכשהיה במרחק נגיעה מהקערה הוא היסס. אחרי רגע הוא נגע בקערה, ובעודו נופל מטה הוא שמע את קולו של דמבלדור אומר בקול שקט, "לך תגלה שאתה יודע את האמת..."
והכל מסביבו החשיך.