סוד הג'נג'ים

"אז מה נעשה עכשיו?" שאל רון
נקרא את הספר כמובן" ענה לו פרד, "אתה לא יכול לצפות מאיתנו לא לקרוא"
"אבל" הוסיף ג'ורג', "אם אתה מפחד אתה יכול ללכת"
"לא, לא, אני אשאר" הוא ענה
הרמיוני התיישבה על הרצפה וסימנה לכולם לעשות כמוה, היא חיכתה כמה דקות עד שכולם התמקמו על הריצפה והתחילה להקריא:
(מסופר מנקודת מבט של כותב היומן)

הכל התחיל לפני שבוע, כשמנלסט הגיע לבקר אותי שוב, ידעתי שאסור היה לי להסכים לעיסקה איתו, כל מי שדיבר איתי אמר לי שהוא אדם מסוכן, למה לא הקשבתי להם?

"כנראה שזה בגלל המנלסט הזה" אמר רון
"לא שאני מתלונן" אמר פרד
"אני כל כך יפה שחבל לשנות משהו" אמר ג'ורג'
"תסתמו כבר" אמרה ג'יני
"וואו" אמר פרד "ג'יני אומרת לנו מה לעשות"
"זה קרה אולי פעם אחת" אמר ג'ורג'
"פעמיים"
"מאה"
"אלף"
"תסתמו!" התעצבנה ג'יני
"אני ממשיכה" אמרה הרמיוני
נ.מ. כותב היומן:
אני אתחיל מההתחלה, קוראים לי סר אפרצ'ר ארתור וויזלי הראשון
"אפרצ'ר?" שאל פרד, "זה נשמע כמו אפצ'י"
"פרד! שקט!" צעקו כולם
"אני ממשיכה" הודיעה הרמיוני, "ופעם הבאה שאתה מפריע פרד, אתה בחוץ"
כן, פעם, לפני כל הבאלגן, לפני שהסתבכתי הייתי אביר, היה לי תפקיד חשוב בהגנה על הממשלה, כולם העריצו אותי, אבל מאז שעשיתי את הטעות הזאת, הכל נשכח.
"אני לא אוהב את זה" אמר רון
"אוי רוני פוני לא אוהב יומנים" אמר ג'ורג'
"רוצה שניקח אותך לאימא?" אמר פרד
"אוח תסתמו" אמר רון
"תפסיקו!" צעקה לפתע ג'יני, "אתם לא מבינים?"
"מה אנחנו לא מבינים?" שאל פרד בבילבול
"השם שלו, אפרצ'ר ארתור וויזלי הוא חייב להיות קרוב משפחה שלנו" הוסיפה בעניים בורקות מהתרגשות.
"אם את אומרת..."פיקפק ג'ורג', "מי אני שאגיד אחרת?"
"הרמיוני, תמשיכי" ציווה הארי
"פרד וג'ורג', זאת הערה האחרונה שלי אליכם!" איימה הרמיוני
"מה אנחנו בלימודים? שאל פרד בתמיהה
"ממתי את מנהלת את הוגוורטס?" הצטרף ג'ורג'
הרמיוני הסתפקה בשליחת מבט נוזף והמשיכה
מההתחלה הייתי לי הרגשה שמנסלט הוא לא מישהו שכדאי להתעסק איתו, אבל בכל זאת נכנסתי לעסקה שהרסה את חיי.
בהתחלה הכל היה תמים, לא הייתי צריך לעשות שום דבר שמנוגד לחוק, הכל היה מאוד רישמי ונכון, אני לא יודע באיזה שלב קלטתי שמשהו מתבשל פה, משהו לא חוקי.

הפרק הקודם