מולי סמית, נעים להכיר

"אמממם.... טוב.... זה רק..... עליתי לאוטובוס ו... איש אחד הסתכל עליי... וכשירדתי הוא..."

מולי לא יכלה להמשיך את הסיפור.

"ו...." אמה דחקה בה

"והוא הפך לציפור ותפס אותי" היא אמרה במהירות

"הפך לציפור?"

"כן. נשבעת! ואז חשבתי שאולי זה קשור איכשהו למכתבים שקיבלתי בבוקר. אז קראתי אותם"

אימא שלה לקחה את המכתבים וקראה אותם.

מבטה התרכך.

היא חיבקה את מולי "אני יודעת שאני לא האמא האמיתית שלך, ועכשיו גם את יודעת. אבל גידלתי אותך מאז שהיית תינוקת קטנטנה. אני אוהבת אותך"

דמעות זלגו על לחייה של מולי.

"את תסכימי לי לנסוע להוגוורטס? ולמחנה החצויים?" היא לחשה

"בטח אהובה שלי. אבל נתייעץ עם אבא, בסדר?"

"כן" אמרה מולי בחיוך דומע

***

בארוחת הערב מולי הסבירה לכולם את הכל.

אביה כבר ידע שהיא חצויה, אבל זה שהיא גם מכשפה היה חידוש לכולם.

"וואו. אז את רק חצי אחות שלי כאילו?" אמרה מישל

"מגניב. את תוכלי לעשות שהשיער שלי יחליף צבעים?" שאלה מאיה

מולי צחקקה "אסור לעשות קסמים מחוץ לבית הספר"

היא פנתה לאביה "אז תרשה לי לנסוע?"

"כואב לי לחשוב שלא אראה אותך כל כך הרבה זמן, אבל אני מסכים. אני יודע שזה החלום שלך" הוא ענה בהרהור והסתכל על מולי בעצב.

"אני אחזור בחופשות" ניסתה מולי לעודד אותו

מישל הביטה בציפורניה.

מאיה שיחקה עם המזלג.

מולי הבחינה בכך ואמרה "עכשיו יהיה לכן את הבית לעצמכן, אני לא אהיה כאן רוב הזמן" היא חשבה שהן ישמחו.

"טוב, עכשיו נוכל לריב רק אחת עם השנייה" אמרה מישל, לא חושפת את רגשותיה האמיתיים.

מאיה החליטה להיות כנה "אני יתגעגע אליך"

מולי חייכה "אומרים אתגעגע"

"נו, מי יתקן לי טעויות בעברית כשלא תהיי כאן?" חייכה גם מאיה

"פשוט תצטרכי לחיות בשלווה עם הטעויות שלך עד החגים" גיחכה מולי

"טוב שתי רגשניות. אפשר להתחיל לאכול" אמרה מישל באדישות

"בטח" אמרה מולי והתחילה לטרוף את ההמבורגר שלה.

לא היה לה אכפת איך מישל הגיבה מבחוץ, היא הכירה אותה מספיק זמן כדי לדעת מה היא באמת מרגישה מבפנים.

גם היא תתגעגע אליה כשתסע להוגוורטס.

וכמה שהיא חשבה על זה היא לא הצליחה לעכל.

היא נוסעת להוגוורטס.

היא קוסמת.

היא חצויה.

-------

אשמח לתגובות❤

הפרק הקודם		הפרק הבא