חיבה לפוטר ג'וניור

זהו זה. נותרו רק עוד שבועיים ללימודים. המבחנים התחילו לפני יומיים והעומס על התלמידים היה אין סופי. פוטר התעורר חמישה ימים לפני המבחנים מה שגרם לזה שלא יקבל פטור מאף מבחן. ארוחת הערב הגיעה והשלושה ירדו במהירות לאולם הגדול, מאחר שאן הכריחה אותם לחזור פעם נוספת על החומר למבחן בשיקויים מחר. מבחנו של פוטר היה שונה משל כולם, תודות לעונש המיוחד שקיבל מפרופסור אורלנדו.

העונש שלו הפך למבחן שלו. שיקוי הפולימיצי כבר היה מוכן, ורק חיכה לשיערה מראשו של רוי ווידג'ן. רוי עבר לידו בדיוק באותו הרגע ופוטר ניצל זאת כדי לתלוש חתיכה משערו. אן ומאלפוי התגלגלו מצחוק להבעת פניו של ווידג'ן כשהרגיש ששיערה נתלשת מראשו ולא הבין מי התולש. השלושה סיימו את הארוחה ובדרכם לחדר המועדון אן התחילה לצחוק "ראיתם את הפנים שלו, חבל שלא הייתה לי מצלמה לצלם אותן. וואוו בחיים שלי לא צחקתי ככה. טוב אולי רק כשאחותי הקטנה ניסתה לקחת לי משיקוי שניסיתי להכין בקיץ והפכה לארנב".

"כן, סיפרת לנו על זה איזה מיליון פעם" אמר מאלפוי בגילגול עיניים ומיד המשיך "אבל אני בטוח שמחר כשאלבוס שלנו יהפוך לווידג'ן העלוב הזה את תצחקי הרבה יותר".

"אני עם סקורפיוס" ציחקק פוטר והשלושה הלכו לחדר המועדון ללמוד.

היגע הבוקר ואיתו המבחן בשיקויים. המבחן התחיל במבחן של פוטר, והוא שתה את השיקוי שלו אחרי שהוסיף לו את שערותיו של רוי. הוא הפך אליו מיידית, וקיבל 100 באותה השנייה. עכשיו הם כולם הלכו איתו לעבר שיעור תורת הצמחים בו היה כרגע רוי, ופוטר נכנס לשיעור. כמובן שפרופסור ספראוט ידעה על הכל מראש, וכך גם שאר כיתתו של רוי.

רוי תקף בהלה והצחוק שפרץ בכיתה לא פסק, אפילו הפרופסורים צחקו בלי הפסקה עד שפוטר חזר לעצמו והם היו צריכים ללכת משם.

עכשיו לתלמידי כיתת השיקויים יהיה הרבה יותר כיף במבחן. כולם הצליחו וקיבלו ציונים בין 75 ל100. "אמרתי לך שתצחקי הרבה יותר היום" אמר מאלפוי לעברה של אן שעה שהם הלכו למבחן הבא.

המבחן הבא היה מבחן בתעופה. ואפשר לומר שאן לא ממש מוצלחת בתחום הזה כמו בשאר המקצועות. המבחן היה כזה, ציון בשליטה במטאטא באוויר בתעופה של 55 קמ"ש, ושליטה בנחיתה. סקורפיוס ואלבוס כמובן קיבלו 100, אבל אצל אן המצב מעט הסתבך. בשליטה במטאטא דווקא הייתה בסדר אבל בנחיתה היא צללה בהתרסקות לעבר הקרקע, פוטר שראה מה קורה רץ לעברה, ועצר אותר מהתרסקות. זה היה כמו בסרטים, הוא חיבק אותה חזק, הסתכל בעינייה ולחש לאוזנה "חשבתי שאני מאבד אותך".

זה היה הרגע בו הבינה אן שפוטר כנראה אוהב אותה גם.

יומיים עברו ולאן ולמאלפוי הייתה תכנית שכבר הייתה בעיצומה. 

"אז אתה זוכר מה לומר לו כדי שהוא יבטח בך ויספר לך?" שאלה אן את מאלפוי שעה ששניהם בשרותי הבנות של מירטל המייללת כי רק שם יש שקט

"כן, אני שואל אותו אם יש לו משהו אלייך ותוך כדי מזכיר לו שאני החבר הכי טוב שלו ושהוא יכול לבטוח בי"

"מצוין, הנה הוא מגיע בהצלחה מאלפוי ג'וניור."

"היי, מה אתם מתבודדים פה לבד?" שאל פוטר כשהוא צועד לעברם.

"כלום, עזרתי לסקורפיוס עם איזה לחש שהוא מתקשה בו. טוב אני חייבת לזוז. ביי" אמרה אן במהרה ורצה מהמקום.

היא יכולה להיות מוזרה, חשב לעצמו אלבוס.

"תקשיב רציתי לדבר איתך על משהו. יש מצב שיש לך רגשות כלפיי אן?" שאל סקורפיוס בחשש שאלבוס לא יענה לו או יבין שאן שלחה אותו לשאול את זה.

"למה אתה שואל? זאת אן ביקשה ממך?"

"לא" שיקר מאלפוי. "אבל אני החבר הכי טוב שלך, אתה יודע שאתה יכול לסמוך עליי"

"כן ברור" ענה פוטר והמשיך, "את האמת שכן, כבר כמה זמן. אבל זה די ברור שזה לא הדדי"

"זה דווקא כן, אן מאוהבת בך כבר מלא זמן וניסינו לרמוז לך אבל אתה מטומטם ולא קלטת עד עכשיו... רק אל תגיד לה שסיפרתי, היא השביעה אותי", אמר מאלפוי בהבעה רצינית למדיי.

"וואוו. אוקיי. נהיה פה קצת חם אתה לא חושב? טוב נעלה למעלה?" ענה פוטר בהתרגשות, והשניים יצאו מהשירותים והלכו לחדר המועדון. 

הפרק הקודם		הפרק הבא