האחיות ג'ונסון

"אני אפתח." אמרתי לאחיותי הקטנות. פתחתי את הדלת והופתעתי כשראיתי את שכנתנו ויולט יעקובסקי.

"בוקר טוב, גברת יעקובסקי."

"בוקר טוב, פייפר. את יכולה בבקשה להוציא את אחיותייך לחצר? אני צריכה להראות לכן משהו." אמרה גברת יעקובסקי.

"היילי, סטפני!" בואו לרגע בבקשה, גברת יעקובסקי מחכה לכן." קראתי לאחיותי (טוב שאמרתי להן את זה, כי הן היו באמצע מריבה על מה יותר חשוב, עוגיות או הוגוורטס).

הן שתקו חמש שניות והיילי יצאה, אחריה סטפני ואני כמאספת מאחוריהן. סגרתי את הדלת מאחורי וגברת יעקבסקי הוציאה משהו מתיקה הורוד סגלגל(זה כאילו, מהעונה הקודמת!).

הדבר שהוציאה גברת יעקובסקי מתיקה היה פיסת קלף, בדיוק כמו שהביא הינשוף לביתנו.

על גליל הקלף היה אותו כתב יד של נוויל.

"זה טופס מאוד חשוב בו כתוב שאני שומרת עליכן בעולם הקסום." אמרה גברת יעקובסקי. ממש הופתעתי. עד עכשיו חשבתי שזו מתיחה שארגנו הוריי, אבל עכשיו זה כבר נראה אמיתי.

"זאת אומרת שאת האפוטרופוס הקסום שלנו?" שאלתי.

גברת יעקובסקי צחקה. "לא בדיוק." היא הסבירה לנו שהיא הסתירה את הקסם שלה ממנו כי חשבה שאנחנו מוגלגיות.

"סליחה."

"זה בסדר." אמרתי.(לא הבנתי, אני אקבל את העוגיות שלי בחזרה או לא?).

(די כבר עם העוגיות המטומטמות שלך! הינשוף היה רעב מכל הדרך הזאת שהוא עבר!)

אטמתי את אוזני. לא יכולתי להקשיב למריבות שלהן. הלוואי שכולנו היינו אחיות רגילות, ולא מכשפות שכל הזמן רבות.

"בנות, אני רוצה להראות לכן עוד משהו." אמרה גברת יעקובסקי.

סטפני והיילי נרגעו (כמו בקסם) והלכנו אחרי ויולט. פנינו לכיוון פונדק קטן, נכנסנו לתוכו ויצאנו מהדלת האחורית. חומה גדולה התנשאה שם. גברת יעקובסקי שלפה מקל ארוך ומאותר ונגעה איתו קלות באחת הלבנים. החומה נפתחה באמצעה למעין דלת.

נכנסנו וראיתי מאות אנשים בגלימות שחורות שנכנסים לחנויות או אוכלים גלידה ענקית. ראיתי חנות ינשופים! שאלתי אם אנחנו יכולות לקנות.

"אחר כך." אמרה גברת יעקובסקי. "אנחנו נלך קודם לגרינגוטס."

נכנסנו לבניין הצחור כשלג.

"אני רוצה להראות לכן עוד משהו." אמרה גברת יעקובסקי.

"מפתח בבקשה." ניגש אלינו אחד מהעובדים הגובלינים.

הפרק הקודם		הפרק הבא