אסטוריה כבר לא היסטוריה

אני טהורת דם, הורי תומכים בזה שאין לומר את שמו.

תשאלו אותי, למה אני בצבא דמבלדור?

ובכן, אני יודעת שלא ככה צריך להיות.

להרוג אנשים סתם ככה, כי הם לא דומים לך.

היום למדנו על פרפטיקוס טוטאלוס. יש לי כמה אנשים שהייתי רוצה לנסות עליהם.

הארי הוא מורה מצוין, 

אבל השכל שמאחורי צ''ד זאת הרמיוני.

אני מעריצה שלה, היא סופר חכמה והיא לא מוותרת למרות כל הקשיים.

ברגע שיצאתי מחדר הנחיצות פגשתי את- דפני.

היא מרושעת שונאת כאלו שהם לא טהורי דם.

והבעיה הגדולה היא שהיא אחותי.

מיהרתי כמובן להתחמק ממנה,

אבל במבט לאחור אני מצטערת שלא המשכתי לדבר איתה-

נתקלתי במאלפוי בפען החמישית השבוע!

זה ממש מביך, הוא בחיוך סנובי כתמיד

הגיש לי את הספר שלי.

חטפתי ממנו וכמו שניחשתי-

הוא צייר עליו דברים כמו הארי פוטר עם דימום.

איכס הילד הזה מגעיל,

להתראות להיום,

שלך אסטוריה.

אשמח לתגובות-

 אני יודעת שזה פרק יחסית קצר אבל בכל זאת...

הפרק הקודם		הפרק הבא