"כמובן שזה מוטל עלינו, איך לא."

כן אז אני אוהבת ממש את הפאנפיק הזה אז אני אוסיף פרקים למרות שאף אחד לא אוהב/קורא אותו(:

אז הפרק יהיה מסופר מנקודת מבטו של התלמיד החדש. 

------------

נכנסתי לאולם, מחייך בגלל הכניסה הדרמטית - והמרשימה ביותר יש לציין - שלי.

ראיתי משהו כמו גזיליון זוגות עיניים בוהות בי, ולחשושים מלאו את האולם.

הלכתי למצנפת, ולא, לא הייתי מתוח.

אני מתכוון, אני אמויין לבית כלשהו, נכון? אז בסופו של דבר זה לא באמת משנה.

חבשתי את המצנפת, ומייד התחלתי לשמוע את קולה בראשי:

'מממ... אתה בהחלט לא הפלפאף, למרות שיש בך חלק של טוב בחלט... אתה גם לא רייבנקלו, למרות שיש לך גם שכל. אתה או גריפינדור או סלית'רין, אני מניחה.' היא הימהמה.

"תמייני אותי לאן שאת רוצה, זה לא מאוד משנה לי, העיקר שיהיו לי שם חברים ושיהיה לי שם טוב." משכתי בכתפיי, והיא ציחקקה.

'רק על הגישה הזו אני אשלח אותך ל"גריפינדור!"' את החלק האחרון היא צעקה בכל האולם, ואני חייכתי קלות, פונה אל השולחן שהריע הכי חזק.

התיישבתי ליד ילדה שנראתה קטנה ממני בהרבה, והביטה בי בעיניים חומות גדולות סקרניות.

"מה השם שלך? אני לילי פוטר. לילי לונה פוטר. אני בת שלוש עשרה וכמעט חודש." חייכה חיוך רחב, פניה החיוורות והמנומשות קורנות.

הממ, אם ככה אז היא קטנה ממני רק בשנתיים.

"אויש, סליחה, חפרתי." התנצלה, קולעת בידיה צמות דקיקות בשיערה הארוך והאדום.

"לא, הכל בסדר." חייכתי. אני מחבב את האנרגיה של הילדה הזאת. "אני אדוארד."

"הממ, אדוארד זה אחלה שם." הצטרף לשיחה ילד שנראה בערך בגילה של לילי, בעל שיער שחור חלק שנפל על עיניו הכחולות העגולות.

"אני הוגו, מה נשמע?" חייך ולחץ את ידי, ובינתיים עוד מישהו הצטרף לשיחה שלנו.

"אתם בני שישים? מה אתם לוחצים ידיים?" חייך ילד צעיר ומנומש בעל עיניים חומות, שיער אדום, וחיוך שובב. "אני פרד וויזלי."

"ואני רוקסן וויזלי." אמרה נערה גבוהה בעלת עור בצבע שוקולד ושיער ארוך בצבע קרמל. זוג קשתיות בצבע אדמה ננעצו באחיה הקטן במבט נוזף.

"ג'יימס סיריוס פוטר." נדחף נער ארוך ורזה בעל עיניים חומות ושיער שחור פרוע, מסדר את משקפיו בחשיבות מוגזמת על אפו, מחייך.

"תסמוך עליי, אתה לא רוצה להכיר את ג'יימס." גיחכה נערה שנראתה בערך בגילו של אדוארד, שיערה אדום מקורזל, ועיניה חומות ומנצנצות. "רוז גריינג'ר וויזלי."

"רוז צודקת. אגב, אני דומיניק וויזלי." אמרה נערה חיוורת בעלת שיער בצבע אדום-זהוב ועיניים חומות גדולות.

"אני מולי, וזאת לוסי." אמרה נערה אדמונית מתולתלת בעלת עיניים חומות והצביעה על מי שהייתה כנראה אחותה התאומה שנראתה בדיוק כמוה רק בלונדינית מתולתלת בעלת עיניים כחולות.

"אז אתם כולכם אחים?" התבלבל אדוארד.

"לא, לא. יש את משפחת פוטר-" הצביעה לילי על עצמה, על ג'יימס, ועל נער בעל שיער ג'ינג'י בהיר ועיניים ירוקות בוהקות שישב בשולחן הכי רחוק מהם. "משפחת גריינג'ר וויזלי-" הצביעה על רוז ועל הוגו, "משפחת ג'ונסון וויזלי-" היא הצביעה על רוקסן ועל פרד, "משפחת דלאקור וויזלי-" הצביעה על דומיניק, על נערה יפהפייה בעלת עיניים כחולות ענקיות, שיער בלונדיני בהיר ותווי פנים רכים שישבה בשולחן הסמוך אליהם, ועל ילד קטן שנראה בדיוק כמוה רק, ובכן, בבן, וישב לצידה, "ומשפחת קלירווטר וויזלי-" הצביעה על מולי ולוסי. "אנחנו בני דודים כולנו, חוץ מטדי-" הצביעה על נער גבוה בעל בלורית בצבע תכלת ועיני דבש, "שאבא שלי בעצם הסנדק שלו." 

אדוארד מיצמץ בעיניו, מנסה לעכל את המידע.

"טוב.. אני אדוארד." עשה ניסיון קלוש לחייך בעוד ראשו כואב מרוב ניסיון להבין מי-זה-מי.

כולם פיטפטו ביניהם בקלילות, ואכלו במכל הבא ליד, עד בסוף הארוחה ניגשה אישה גבוהה וחמורת סבר - שאותה זיהה אדוארד בתור הפרופסור מקגונגל - ללילי.

"העלמה פוטר, האם תואילו את והעלמה וויזלי, ומר פוטר, ומר מאלפוי ומר וויזלי להסביר היום למר ספינט הכל?" שאלה הפרופסור, וכשזוגות עיניים מכל רחבי האולם ננעצו בה היא נאנחה ואמרה:"לילי, תוכלי לקחת איתך את רוז, הוגו, אלבוס, רוקסן, וסקורפיוס להסביר הכל לאדוארד מחר?" ולילי מיד הנהנה בצייתנות, מחכה שהפרופסור תלך, ואז הפציע על פניה חיוך רחב.

"ניפגש מחר בבוקר!" חייכה אליו ורצה, מושכת איתה את הוגו, לעבר מגדל גריפינדור, מתעלמת מהמדריכים שקראו לה לחכות.

הפרק הקודם