יומן הזיכרונות של אירמה

כן, אני יודעת, לא עדכנתי מלא זמן... אני מנסה להאריך את הפרקים אז זה לוקח קצת זמן... בכל מקרה, פרק חדש! תהנו!
ו... אם מישהו קורא את זה ויש לו תגובות בונות/בקשות/הערות אני ממש אשמח!

זיכרון מספר 3

ילדה צעירה ויפה עמדה ברציף תשע. היא גילגלה עגלה שעליה היו מזוודות ובידה היה סל קש סגור. לידה עמדה נערה יפיפיה בשמלה מהודרת. "טוב, אז עכשיו את אמורה לעבור לרציף" אמרה הנערה בשמלה לילדה, שמבט סקרני היה פרוש על פניה. "תסתדרי לבד? אני חייבת לרוץ. הטיסה שלנו לבובאטון יוצאת". "כן אדליין, בפעם המאה!" השיבה הילדה בגלגול עיניים. "טוב. ביי אירמה" הפטירה הנערה והחלה לרוץ אל עבר מכונית כסופה ומהודרת שחנתה ליד רציף 9.
אירמה נשמה נשימה עמוקה ואז רצה בכל כוחה אל עבר המחסום שבין הרציפים. היא עמדה כעת ברציף שונה לחלוטין, שקטר רכבת אדומה עמד בו. היא פקחה את עיניה והביטה סביבה. רעש והמולה קיבלו את פניה- ילדים והורים התרוצצו ברציף, ינשופים התעופפו ביניהם ואפילו כמה קרפדות זחלו על הרצפה.
אירמה פנתה לשבת באחד התאים הריקים שנשארו ברכבת האדומה. מאחר שלא היה לה הרבה מה לעשות היא פשוט ישבה וחלמה בהקיץ.
"סליחה?" קטע קול את הרהוריה. ילד עגול פנים וילדה מתולתלת וממושקפת עמדו שם. "ראית כאן קרפד?" שאלה הילדה. "לא" ענתה אירמה והמשיכה לבהות בחלון. שתיקה השתררה.
"אממ, אם לא אכפת לך, אני יכול להציץ בסל שלך?" שאל הילד והסמיק עד תנוכי אוזניו. "למה?" שאלה אותו אירמה וכיווצה את מצחה בחשדנות. "הקרפד שלי מאוד אוהב סלי קש, והוא הלך לאיבוד" אמר הילד ודמעות עלו בעיניו. אירמה רכנה על הרצפה ופתחה את הסל. בפנים שכבו חתולה לבנה חמודה וקרפד ירוק שמנמן. "טומי!" קרא הילד באושר וחיבק את הקרפד. אירמה ליטפה את החתולה הלבנה, שגרגרה בעונג. "מה הקרפד של פרנק עשה אצלך?" שאלה אותה הילדה וסידרה את משקפייה העגולים על אפה. אירמה משכה בכתפייה. "אין לי מושג. זה הסל של החתולה שלי בטי. הוא כנראה נכנס לשם בטעות. אני אירמה, אגב" אמרה והושיטה את ידה. "אליס" חייכה הילדה ולחצה את ידה המושטת של אירמה. "מה סטטוס הדם שלך?" התערב פרנק בשיחה. "פרנק!" נזפה בו אליס, "אל תהיה גס רוח!". אירמה חייכה. "אני טהורת דם" אמרה. "באמת?" הביט בה פרנק בתמיהה, "בין כל טהורי הדם יש קשר. אולי אנחנו קרובי משפחה!". "לא נראה לי" אמרה אירמה, "אנחנו לא מפה. ההורים שלי הם שגרירי משרד הקסמים הצרפתי". "באיזה בית תרצי להיות?" שאל פרנק לאחר שתיקה קצרה. "בית?" שאלה אירמה. "את לא יודעת מה זה בית?" שאלה אותה אליס בתדהמה, "וואו, תצטרכי להשלים הרבה!". בדיוק אז החלה הרכבת לנסוע. אליס ופרנק הסבירו לאירמה על הוגוורטס והבתים השונים. "אני חושבת שאני ארצה להיות ברייבנקלו" אמרה אירמה לבסוף. "תני כיף!" אמרה אליס "אבל הפלפאף גם לא נשמע כזה נורא". "אני כנראה אהיה בהפלפאף" אמר פרנק.
לפתע נשמעה דפיקה על דלת התא. פרנק הלך לפתוח. "שלום, אפשר לשבת איתכם?" שאלה ילדה בלונדינית שעמדה בפתח. אליס, פרנק ואירמה החליפו ביניהם מבטים. אליס משכה בכתפייה. הילדה התיישבה ליד פרנק ומול הבנות. "אני אירנה" אמרה והושיטה את ידה לאירמה. "אני אירמה" ענתה לה ולחצה את ידה. ארבעת הילדים שקעו בשיחה ערה על קווידיץ' ועל הוגוורטס, ובדיוק כשדיברו על הקבוצה החדשה שהוקמה, "התותחים מצ'אדלי", נשמעה דפיקה חזקה על הדלת. הפעם אירמה ניגשה לפתוח.
בפתח עמדו שלושה ילדים. שניים מהם היו גבוהים מאירמה בראש. לשלישי היה שיער לבנבן ארוך אסוף בקוקו. במושב ליד פרנק התכווצה אירנה בפחד. "אז מה, בלונדינית?" גיחך הילד עם הקוקו, "התגעגעת?"

הפרק הקודם		הפרק הבא