ברוקלין15

תהנו🙂

נ.מ ברוקלין 

היום הראשון במחנה החצויים היה… זוועה חד משמעית 

לא הצלחתי להרדם והתעוררתי עייפה בבוקר הילדה שהביאה אותי לביתן הרמס שמיסתבר שקוראים לה ניקול אמרה לי ״הגיע הזמן ליבחור לך נשק״ ״יש!!!״ צעקתי הלכתי אחריה ל״נישקייה״ וניכנסנו היא נתנה לי לנסות כמה כלי נשק כיבור חצי שעה ניסיתי כימעט את כל כלי הנשק שהיו שם היא ניקול ניראתה מיואשת היא בדקה ברשימת כלי הנשק(אם יש דבר כזה) ואמרה לי ״תעשי כאילו את מחזיקה חץ וקשת ותחשבי על המילה אולימפוס טוב?״ ״כן״ עניתי עשיתי תנועה ביידים וחשבתי ״אולימפוס״ חץ וקשת הופיעו לי ביידים יריתי לכיוון ניקול והחץ ניתקע מעל הראש שלה היא חייכה ומחאה כפיים ״סוף סוף התאמה״ היא אמרה בהקלה עכשיו בואי ילדת החץ וקשת עשיתי פרצוף ובאתי אחריה אחת הנימפות התקרבה אלינו ושאלה אותי

״את ברוקלין?״ ״כן״ עניתי ״יופי כי כירון רוצה אותך״ היא אמרה והלכה משם הלכתי לביתן המרכזי דופקת על הדלת אחד הסאטירים הכניס אותי והוביל אותי לאחד החדרים דפקתי על הדלת ״כירון?״ שאלתי בהיסוס ״יבוא״ הוא ענה ניכנסתי כירון ישב בכיסא הגלגלים שלו ליד הספא ״רצית אותי?״ שאלתי ״כן״הוא ענה ״ברוקלין לא הכרת את ההורים שלך, נכון?״ הוא שאל ״נכון״ עניתי ״את רוצה שאני אספר לך עליהם?״ ״כן!״ עניתי כימעט מיד ״להורים שלך קראו ג׳יימס ולילי פוטר. 

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא