פורטל טום רידל הישראלי

דובי רץ אל עבר חדר הילדים, שומע את פתח האוורור נסגר. אוף. הוא היה כל כך קרוב להגיד להארי פוטר שהוא לא מת. אוף. פעם הבאה. ''ווינקי, מתוקתי!'' קרא דובי בקולו הצייצני. ''בואי! נסתכל על העקבות של הארי פוטר אדונילי!''

''אוקיי!'' קראה ווינקי. דובי שמע אותה יוצאת מן האוטו המותאם אישית, ולאחר מכן שמע רעש חזק שגרפ לו לחשוד שווינקי הרגע קפצה וחבטה את מצחה במשקוף. ''אני בסדר!'' היא קראה, ''אני בסדר!'' היא הגיחה מעבר למסדרון בעיניים פוזלות מעט. ''אני בסדר,'' היא אמרה. 

''יופי,'' אמר דובי, ''כי עכשיו אנחנו נכנס לחדר ונבין מה זה האור שזוהר ממנו.''

כאשר הם נכנסו לחדר, פלט דובי קריאת תדהמה ורץ למשש את המחשב. ''יש כאן משהו בתוך! אנחנו חייבים להוציא את זה!'' הוא צייץ. הוא עמד לרגע, מלטף את סנטרו ועל פניו הבעה של הממ-זה-ברור-מה-צריך-לעשות-אבל-אני-רוצה-להיראות-חכם-בשביל-הקוראים-אז-אני-אעשה-את-ההבעה-הזו. לאחר כמה שניות הוא קרא, ''יש לי!'' הוא קפץ על המחשב והתחיל לנגוס בו.

''רעיון מעולה!'' קראה ווינקי. כעת גם היא החלה לנגוס במחשב. לפתע שיחרר דובי בורג (אתם מוזמנים לחשוב על זה עם כפל משמעות), ונגס בו. 

''טעים!'' הוא קרא. ''ווינקי, תאכלי את כל הדברימים המסופרלים,'' (מלשון ספירלות) ''הם מאוד טעימים!''

ווינקי טעמה בורג אחד, ואז ישר ירקה אותו חזרה למקומו. ''לא, דובי, הם נוראיים! הם מרעילים אותך! תירק אותם מייד!''

''או - אוקיי,'' אמר דובי בעצב. הוא ירק את הברגים מפיו והחזיר אותם למקומם. ''אה, יש לי רעיון!'' הוא קרא פתאום בהתלהבות. ''בואי נעשה אייל ניגוח!'' 

''רעיון מעולה!'' צייצה ווינקי. ''אני רוצה להיות האייל!'' 

''אין בעיה!'' הודיע דובי. הוא לקח את ווינקי והכין אותה. לאחר מכן הוא קרא ''שלוש... ארבע... ו - !'' הוא הכניס את ווינקי בכל כוחו אל תוך המחשב. רסיסי זכוכית ומתכת עפו בחדר ודובי ו-ווינקי שכבו על הרצפה, מדממים. 

''מה?... מה יש לי?'' תהה דובי. הוא הביט בנוזל ההאדום שנזל ממצחו. הוא טעם ממנו. ''ווינקי, הנוזל הזה מדהים!'' הוא צייץ בשמחה. ''בואי שתי!'' 

ווינקי הזדקפה בבלבול. ''על מה אתה מדבר?'' ואז היא הבחינה בדם שעל פניה וידיה. היא ליקקה ממנו וקראה, ''אוי, אנחנו כאלה טעימים!'' פתאום היא הביטה בדובי במבט מוזר, אותו מבט בדיוק שהיה על פניו של דובי באותו רגע. לאט לאט שניהם פתחו את פיהם ואז התנפלו אחד על השני בצווחות. ''אני אוכל אותך!'' ''לא, אני אותך אוכל!''

----

החשמלאי עבר בין החדרים, עד שהגיע לחדר עם המחשב השבור. הוא מצא בו יצור מוזר אשר ישב ליד מדורה וגלגל מישהו דומה לו מעליה. ''או, בוא שב,'' הקול שלו היה גבוה. ''אתה רוצה לטעום מבני מיננו?''

החשמלאי, אשר היה מאמין גדול בכוחות קסם, חשב שהנה מוצבת מולו ההוכחה. כאשר טעם מן הבשר של זה שגולגל מעל האש, עיניו אורו והוא קרא: ''מדהים!'' פתאום הוא הסתובב אל היצור המוזר, על פניו מבט שהיה גם על פניו של היצור לפני כמה שעות...

סליחה על הפרק הקצר :( אבל בבקשה תמליצו ותדרגוווווו

הפרק הקודם		הפרק הבא