Love

בני משפחת ואקר ישבו סביב השולחן. ארוחת ערב רגילה.

"איך הולכת ההתארגנות לחתונה? האולם מוכן?" שאל אולדן בין ביס לביס.

"עוד לא, אבל יש עוד זמן." פיץ ענה. "עוד שבוע בדיוק."

"ביררתי אצל הגנומים איזה פרחים יתאימו לחופה, אני רוצה להיות אחראית על שזירה."

ביאנה אמרה.

"סגולים ורודים ותכולים יהיה מהמם לדעתי," דלה חייכה בהתרגשות. "פיץ, אתה וסופי כבר שלחתם את ההזמנות?"

"כן." פיץ ענה. "אדליין התקשרה אלי ואמרה שהיא תגיע מחר לעזור עם הכנת הקינוח. אה, ואמא, תארגני שהחברים הקרובים-

קיף, טאם, לין, דקס- ישבו בשורה הראשונה."

דלה הנהנה ואולדן הוסיף,

"אם כבר מזכירים את קיף... רציתי לדבר איתך אחרי הארוחה, פיץ. בסדר?"

"אוקי."

פיץ חשב שהוא יודע במה מדובר. הוא התכווץ וביאנה מיהרה לשנות נושא.

"ביקשתי מדקס שיבוא לעזור לנו. " אמרה.

"יופי. כל עזרה תתקבל בשמחה." דלה נאנחה והחלה לפנות את השולחן. "יש כל כך הרבה מה לעשות."

ביאנה עזרה לה ופיץ ואולדן פסעו לכיוון המסדרון.

"שלחתם לקיף הזמנה, נכון?" אולדן שאל. 

"כן."

"ושלחתם לו איזה מכתב או משהו? דיברתם איתו?"

פיץ חשק את לסתו. למעשה, הוא רצה לעשות את זה, אבל מבוכתו העיבה על כך.

"לא." ענה לבסוף.

"תשמע, אני יודע שזה לא נעים," אולדן אמר במעט כעס. "אבל קיף הוא כמו הבן שלי. אתה לא יכול פשוט לנטוש אותו לטובת סופי ולהשאיר אותו שבור ככה!"

"אני יודע," פיץ מלמל. "אני פשוט לא יודע מה לעשות. מה לומר לו, שאני מצטער? מה זה יעזור לו?"

"זה יעזור לו. הוא יבין שהוא לא לבד. תלך אלייו, פיץ. לך אלייו מחר או אפילו עכשיו. שלא ירגיש בודד. תגיד לו שאתה איתו, שלא התכוונת לפגוע בו. ש-"

אולדן עצר את עצמו.

"אתה יודע מה? תגיד לו מה שאתה מרגיש. מלב אל לב. קדימה, בני. לך."

פיץ נשם עמוק והנהן.

הוא שלף את המאתר וזינק.

....

ואייי תקשיבו יש פרקים פי אלף יותר טובים

יאללה תגובות!!

הפרק הקודם		הפרק הבא