להיות מאוהב זה אסור

"אוקיי,על החיים ועל המוות," אמרה לעצמה הרמיוני בעודה עומדת מול תמונת האישה השנה.
"הסיסמא היא: עור-דרקון." דיוקן האישה השמנה נע על צירו וחשף את חדר המועדון של גריפינדור שכרגיל היה,הומה אדם.
הרמיוני פילסה דרכה בזהירות בין הנוכחים מתפללת,שאף אחד מחבריה לא יראה אותה.
מחר אני אספר להם איפה הייתי. היא הבטיחה לעצמה,תכניתה הייתה באותו רגע,להגיע מהר אל חדרה,
להסיט את הוילונות ולישון. בעודה מתקרבת למדרגות הלולייניות שמעה הרמיוני לחישה:
"הרמיוני,בואי,אני כאן.." כשהסתובבה הרמיוני היא גילתה את פרד,מסתתר מאחורי כורסא ליד המדרגות למעונות הבנים.
"מה אתה רוצה?" היא שאלה אותו במבט זועף. "לא הספיק לך היום בבוקר?"
"האמת היא שלא ממש הבנתי..למה ברחת?" שאל פרד,ספק רציני ספק משועשע.
"אהא! אתה לא יודע אה? עכשיו אני אגלה לך!" הרמיוני הרימה את אגרופה ופרד לקח צעד אחורה,מבועת.
"היי,מה קורה כאן?" הארי הגיע כעת לחדר המועדון. "הרמיוני הינה את! אני ורון חיפשנו אותך אצל האגריד אבל הוא אמר שאת יצאת לאנשיהו,היי פרד!"
"היי הארי,תגידו אכפת לכם אם אני אלך לישון? אני דיי עייף תסלחו לי." אמר פרד והחל דוחף ומפלס את דרכו במהירות בין התלמידים הרוטנים.
"מה עובר עליו?תגידי הרמיוני,איפה היית כל היום?חיפשנו אותך מלא זמן." אמר הארי והרמיוני מיהרה להוסיף:
"אני אספר לך ולרון מחר,עכשיו אני קצת עייפה מכל היום הזה..אם תראה את רון תודיע לו בבקשה שראית אותי טוב?"
כשהארי הנהן היא שלחה בו אחרון של עייפות כדי להבהיר לו שלא לשאול שאלות,ופנתה לעבר מעונות הבנות.

_________________________________________________________________________________________________________

פרד פתח בזהירות את דלת חדר הבנים. הוא לא שיקר,הוא באמת היה עייף.כל הנסיון לברוח מרון ושאלותיו רק הוציא ממנו את כל המיץ ולא
היה לו כוח לעוד אחת מהשיחות הליליות שלו עם ג'ורג' ולי ג'ורדן.
בדיוק בשנייה שהסיט את הכילות סביב מיטתו הוא שמע את דלת החדר נפתחת. הוא קפץ על
המיטה ועצם את עיניו. הוא שמע את ג'ורג' ולי מסיטים את הכילות והעמיד פני ישן.
"הוא כבר ישן?" פרד שמע את ג'ורג' לוחש בתמיהה, "אולי הוא לא מרגיש טוב?אני אלך לקרוא למקגונגל."
"די,תן לבנאדם לישון קצת,עבר עליו יום ארוך. כאילו שזאת הפעם הראשונה בחייך שפרד הלך לישון מוקדם?" שאל לי,ופרד רשם לעצמו להודות לו אחר-כך.
ברגע שהוא שמע את הכילות מוסטים בחזרה פרד פקח את עיניו.
דבריה של הרמיוני הדהדו שראשו והטרידו אותו. "מה אתה רוצה? לא הספיק לך היום בבוקר?"
"אהא! אתה לא יודע אה? עכשיו אני אגלה לך!" למה היא התכוונה? האם יש משהו שהוא עשה אך היא לא הבינה נכון את הדבר,
או שמא פגע בה בלי כוונה? פרד נשאר ער עד לשעות המאוחרות של הלילה,מוחו מלא במחשבות עד שלבסוף נרדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא