אהבה בשקט

אוקיי אז אני פשוט אדלג עם לסוף של אבן החכמים, גם בגלל שלפני זה כמעט בכלל לא הייתה לג׳יני 

הזדמנות להיות עם הארי ולא נתנו שום מידע על הרגשות שלה להארי בכלל לפני חדר הסודות (אולי רק בקטע עם הרכבת, גם זה בקושי)

אני, אמא, אבא, צ׳ארלי, וביל, נסענו לתחנת הרכבת כדי לקחת את רון, את פרסי, ואת התאומים.

ממש קוויתי לפגוש את הארי אחרי ששנה שלמה הוא כל מה שאני מדברת וחושבת עליו.

זה גרר תגובות מצד אבא, כמו: ״ג׳יני, את מאוהבת בו?״

ותגובות מצד אמא, כמו: ״ארתור! אל תביך אותה!״ ובעיקר ההצקות והצחקוקים של צ׳ארלי וביל, איך לא..

הגענו לרציף וראינו אותם יוצאים. אמא מיד רצה אליהם, בזמן שאני חיפשתי אותו בעיניי. הוא ירד אחרי רון, ואיך שראיתי אותו - הרגשתי איך הפנים שלי מאדימות, ושוב

הרגשתי את ההתרגשות המוזרה הזאת. כמו שאני מרגישה כל פעם אחרי שאני אומרת את השם שלו.

קול אחד בראשי אמר לגשת אליו, וקול אחר אמר פשוט לצפות בו ולהתפלל שהוא יביט בחזרה. 

שמתי לב שאמא דיברה איתו, תהיתי איך זה יהיה לשמוע את הקול שלו פונה אליי.

רון הלך לכיווני, חיבקתי אותו. (כי בכל זאת, זה אח שלי והתגעגעתי אליו)

״איך היה בהוגוורטס?״ שאלתי.

״פשוט לא יאמן! מגניב לגמרי! כמעט נהרגנו איזה מאה אלך פעמים, פגשנו כלב בעל שלושה ראשים

שקוראים לו ׳פלאפי׳, את קולטת?״ הוא ציחקק. ״והוא כל כך מפחיד..״

״העיקר שקיבלנו נקודות אקסטרה בסוף השנה בגביע הבתים.״

״מה, כולכם שם קיבלתם?״ שאלתי. ״לא, רק אני, הרמיוני, והארי״

חייכתי והסטתי את מבטי אליו, הוא דיבר עם איזו ילדה.

בטח ההרמיוני הזאת שרון כתב עליה במכתבים ששלח.. ״ג׳-ג׳יני?״ 

המשכתי להסתכל עליו, לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. כאילו כל פעם שהסתכלתי עליו הלב שלי דהר טיפ-טיפה מהר יותר.

רון דחף אותי קלות. ״איה!״ צעקתי. ״מה? אני מקשיבה״

הוא המשיך לספר על הכל, ואני השתדלתי להתעלם מהדחף הזה להסתכל על הארי.

״...וזה הכל נראה לי. או! אני צריך להיפרד מהארי, חכי שניה.״

התקרבתי שני צעדים כדי לראות אותו טוב יותר. וגם אולי אמן הלוואי הלוואי שהוא אפילו בטעות יזרוק מבט קטנטן.

לא. כלום. הם פשוט דיברו, ובסוף נתנו כיף וחייכו. החיוך שלו נראה כל כך מתוק. רון רץ אלינו. ״אמא, אבא, אפשר שהארי יתארח אצלנו בקיץ?״

הרגשתי מאושרת לפתע, כאילו הקול בראש שלי צרח: ״יששששש!״ סוף סוף תהיה לי הזדמנות להיות טיפה יותר קרובה אליו.. הוא יהיה בבית שלי, הוא ישן בבית שלי, הוא יאכל בבית שלי..

אמא ואבא הסכימו ונסיתי להחביא את השמחה שלי. 

הפרק הקודם