שלום.אני יוסטה.

הפרק מוקדש לשני חבריי הטובים בפורטל;אלמוג(I LOVE YOU THEN OLL)ולענבר(inbar galpert)!!!!
תהנו,ובמיוחד ענבר ואלמוג!!!

איזו קרצייה היא,הילדה הזאת,בת הארבע עשרה.כמה שאלות היא שואלת.עם על כל שאלה הייתי מקבלת שריטה,הייתי מדממת קשות.
"עוד שאלה.למה לדמבלדור יש זקן והוא תמיד כזה רגוע?זה כל כך מעבצן לפעמ-"
"ג'יני,תסתמי כבר,"ראשי צנח לעבר ידיי.כמה היא יכולה לדבר?כמה בן אדם נורמלי יכול לדבר?
טוב,למען האמת,הקול ההגיוני הדהד בראשי,היא לא נומלית.היא מכשפה,אוקוסמת.כנראה איזה משוגע הטיל עלייה קסם דיבור-ללא-הפסקה.
"...אז תגידי,מה התשובה לסוד ההישרדות של וולדמורט?הוא שומר סוד מפני אוכלי המוות של-"קטעתי את שטף דיבורייה.זהו זה.היא עלתה לי על העצבים.
"ג'יני,אני,יכולה לשאול אותך שאלה?"שאלתי בקול רם וברור.
"אממ...כן,למרות שאני לא יודעת מה יש לשאול!"שמחה ג'יני.מעניין עם יש עוד מלאי של שאלות לא חשובות בראשה.
"איך הגעת לכאן?"שאלתי אותה.
חיוכה נמחק מפנייה.עורה החוויר ונעשה לבן כמו נייר,כמו סיד.אשכרה."מה קרה?"שאלתי."זה סודי?"ואז,היה נדמה לי שהבנתי.עם אותה שנה ג'יני הייתה תלמידת שנה רביעית,זאת אומרת שזאת הייתה השנה שאף אחד לא האמין להארי שוולדמורט חזר...'הארי פטור ומסדר עוף החול'...וולדמורט...וויזלים...בוגדי דם...זהו זה!היה נדמה לי שהגעתי לתשובה,שלא כדרך ג'יני ששאלה ללא הבחנה.
"מסדר עוף החול העתיק אותך למקום מוגלגי כדי שתהיה מוגנת,נכון?"לחשתי."יבואו עוד?"שאלתי חרישית.
ג'יני הנהנה."אני הראשונה שבאתי לפה.תכף יגיעו גם כל אחיי,הרמיוני והארי-"
"מה?!?הארי יבוא לכאן?עם רון?והרמיוני?!?וכולם?!?אוך,למען השם!"נכנסתי להתקף פאניקה.כשג'יני הייתה פה,מילא-היא תבין את הבלאגן ששרר בחדרי המרווח.אבל...הוויזלים?הרמיוני?הארי?מה אני אלבש?מה אני יגיד?איך אני אתנהג?מה הם יגידו?איך?למה?מתי?אוי,תשלטי על עצמך כבר,יוסטה!
"מתי הם יגיעו?"שאלתי,בעודי זורקת את בגדיי מהארון כדי להוציא משהו הולם ללבוש.לא,לא ג'ינס.לא,לא גופייה.לא טוניקה.זה פשוט מדי.ממש לא טייץ!אלוהים,אני חייבת לעשות קניית בגדים רצינית למלתחה שלי.דחוף.
"הם-"
פלאק!פלאק!
כמעט התעלפתי.
פרד וג'ורג' עמדו מולי.כן.זה הם על בטוח.השובבות בעינים,הנמשים,הגובה!
לקח לי חצי דקה כדי להבין שאני בוהה בהם עם פה פתוח כמו דג הזהב ששט לו בנחת באקווריום שעל השידה הלבנה שלי.
"נו,נו,נו!"אמר פרד ולחץ את ידי."אני פרד,וזה אחי-"
"פרד,היא יודעת!"צייצה ג'יני בהתרגשות.ושוב,התחלתי לספר(קודם הצגתי את עצמי)על איך אני מכירה אותם.ציפיתי למטר שאלות-אבל הם לא היו תותח שאלות כמו ג'יני,הם פשוט אמרו 'אהה' ו'כן'.הכל נראה פשוט כל כך.
ואז זה קרה.
המבט,הרגש שהופיע לו ולי על הפנים.העיניים שלו כל כך יפות.חומות וחמות.ג'ורג' מיהר להסב את המבט מפניי,נרגש ומסמיק.
הרגשתי...מוזר.מין ערבול כזה.כאילו מישהו הפעל מכונה בתוכה,בתוך הבטן שלי.בלנדר.
נראה שזה מה שהרגיש גם ג'ורג'.
"נו?מה נעשה בינתיים?"שאל פרד.הוא בכלל אל שם לב למה שקרה הרגע.
"רוצים לשתות משהו?"שאלתי,עדיין נרגשת משהו."אולי לאכו-"
פלאק!פלאק!פלאק!
עכשיו התמוטטי על המיטה.תרתי משמע.
הארי,רון והרמיוני עמדו מולי.
יש להם ניסיון באלמנט ההפתעה,חשבתי.אין ספק.

תגובות!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא