פרסי ג'קסון והיורשים

נ.מ קונור

אני מרגיש כל כך אשם. רק בגללי אנבת' ופרסי נפלו דרך השער. ועכשיו כל המחנה מודאג ברמות. אף אחד לא יודע איפה הם. אפילו כבר אין לי חשק לגנוב דברים ולעשות מתיחות...  אני חושב שטראוויס מודאג לגבי. כל יום הוא שואל אותי אם אני   
רוצה למתוח מישהו כל יום אני מסרב. למרות שהיתה פעם מפתה אחת שהוא הציע לגנוב דיאט קולה של מר ד.

נ.מ פרסי 

מלך? מלכה? איפה בשם האלים נחתנו? הסתכלתי מסביב וראיתי מודעה שלקח לי איזה שש שנים לקרוא בגלל דיסלקציה אבל הצלחתי לפענח את המילים "בקרוב חתונתם של בן ומאל, שליטי אורדון." הסתכלתי על אנבת' ושאלתי אותה בתנועות שפתיים "אורדון?" אבל היא נראתה מבולבלת כמוני. זה רע. כשאנבת' לא יודעת משהו כנראה שהמצב חמור. בן שאל "מי ההורים שלכם?" אני ואנבת' הסתכלנו אחד על השני. ברור שאנחנו לא יכולים לומר להם שההורים שלנו הם אלים אז אמרתי "סאלי ג'קסון." ואנבת' אמרה "פרדריק צ'ייס." הבעות חשדניות עלו על הפנים של מאל ובן. בן אמר "איפה הבית שלכם?." שנינו לא ענינו. בן אמר "אני צריך לדבר עם המלכה מאל בפרטיות. תישארו פה." 

נ.מ מאל

"מה אתה חושב?" שאלתי את בן. הוא ענה לי "אני לא יודע. זה חשוד שכל אחד מהם אמר רק הורה אחד שלו. אולי ההורה השני הוא איזה נבל חזק במיוחד, או יותר גרוע, נבל שאיכשהו פיספנו ולא הכנסנו לאי האבודים."

חשבתי על זה לרגע, "אולי אתה צודק, אבל זה לא נראה שיש להם מקום כלשהו ללכת אליו. נצרף אותם לאקדמיית אורדון. זה מה שעשינו עם האחרים לא משנה אם ההורים שלהם היו טובים או רעים."  נראה שבן מהסס אבל בסוף אמר, "את צודקת אבל אני שם עליהם עין."

נ.מ פרסי

בן ומאל הציעו לנו ללמוד באקדמיית אורדון, ואחרי התייעצות עם אנבת' הסכמנו. אין לנו מקום אחר ללכת אליו ואולי נמצא שם דרך לחזור למחנה החצויים. מאל ובן עשינו לנו סיור באקדמייה, אבל ראיתי את זה. נהפכתי כולי לחיוור והרגשתי את הלב שלי דופק מהר יותר. ואז לחשתי לחישה מבוהלת לאנבת' "לוק?!"

כרגיל אפרסם המשך כשתיהיה תגובה שרוצה המשך.

הפרק הקודם		הפרק הבא