נכדת הקוסם

כשהתעוררתי בבוקר גיליתי שהשרוול שלי מופשל. טאם ודקס אמרו שגם להם השרוול השמאלי היה מופשל. וגם לפיץ וקיף.

ירדנו למטה, וגברת וויזלי קיבלה את פנינו קצת עצובה. מתברר שלהארי נקבע שימוע במשרד הקסמים, שזה כמו מועצת האלפים, כי הוא עשה קסמים מחוץ לבית הספר. הארי היה מאוד לחוץ, ולא עזר מאוד כשרון טפח לו על השכם. בשעה שש הארי ואדון וויזלי יצאו למשרד הקסמים, וכולם חיכו במתח. מר לופין הלך לטפל ביצור מוזר בשם בוגארט, ואני הלכתי איתו, מסוקרנת לראות את זה.

הוא הסביר לי בדרך שבוגארט הוא ממיר-צורה, והוא משנה את הצורה לדבר שהכי יפחיד את מי שמולו. הוא גם הוסיף שבוגארטים אוהבים לחיות במקומות אפלוליים ובודדים, ולא אוהבים בני אדם. יש כישוף נגד בוגארטים, "רידיקולוס", והוא סוגשל ממיג את הבוגארט.

כשהגענו למעלה, הבוגארט מייד הפך לגלימה שחורה, שעל שרוולה סמל של עין לבנה, צחוק חד, קר, פילח את הדממה - צחוק שיכולתי לזהות בכל מקום - 

מר לופין עשה צעד אחד קדימה, והבוגארט הפך לכדור קטן, כסוף.

"רידיקולוס!" אמר מר לופין בקול מלא ביטחון, והכדור נעלם.

***

לקראת ערב הארי ואדון וויזלי חזרו, חיוך על פניהם.

"הוא זוכה!" אמר אדון וויזלי בשמחה. כל יושבי המטבח חייכו, וג'יני, פרד וג'ורג' פצחו בריקוד ניצחון אינדיאני ושרו "הוא זוכה! הוא זוכה! הוא זוכה!".

"אוי, זה כזה משמח!" אמרה גברת וויזלי. "אני מקווה שהרשימות שלכם גם יגיעו מתישהו! אז אני אלך לקנות לכולכם ספרי לימוד ואת שאר הציוד!"

"אנחנו נוכל ללכת איתך?" שאלתי בנימוס.

"כמובן!" היא אמרה. "רק תתעוררו מוקדם!"

מר בלק נראה דיי עצבני וממורמר, ניסיתי להבין מה קרה; הרי הארי, הילד שעליו הוא אחראי, זוכה בשימוע!

אחרי שבוע הגיעו רשימות הציוד.

ספר הכשפים הבסיסי רמה חמש מאת מירנדה גוזלי

אלף עשבים ופטריות קסומים מאת פילידה שורש

מרקחות ושיקויי קסם מאת ארסיניוס מיליליטר

חיות פלא והיכן למצוא אותן מאת ניוט סלמנדרה

תורת הקסם מאת אדלברט רוח

תולדות הכישוף מאת בתחולדה בגשוט

תיאוריה של קסמי מגננה מאת ווילברט סלינקהרד

חוץ מזה, נתבקשנו להביא כל אחד שלוש גלימות עבודה פשוטות שחורות, כובע מחודד פשוט שחור, זוג של כפפות הגנה מעור דרקון, גלימת חורף שחורה עם אבזמי כסף, תוויות עם שם, שרביט, קדרה מברזל, מערכת בקבוקים, טלסקופ, ומאזני נחושת. היה גם אישור להבאת חיות מחמד. חוץ מזה, הם הציעו לנו להצטרף לנבחרת הקיווביץ' (או משהו כזה) של הבית שלנו, מה שזה לא אומר.

"אפשר לצאת?" שאלה ביאנה את גברת וויזלי. פתאום שמעתי צווחת התרגשות מהחדר של הארי ורון.

"מה קרה?!" שאלתי.

"אני - אני מדריך." אמר רון בהלם. הארי הביט בו המום. "אני מדריך!" צעק רון כעבור רגע. "איך אני אמור להיות מדריך בשנה של המבחנים?! אני כל כך הולך לקבל אפס. ו - אני הייתי בטוח שהארי יהיה מדריך!"

"זו השנה של המבחנים?!" שאלתי בלחץ. "למה לא סיפרתם לנו?! זה אמור להיות ממש חשוב!"

פוף!

פרד וג'ורג' הופיעו משום מקום.

"מה שמעתי? רוני פיצפוני מדריך?" שאל פרד - כלומר, ג'ורג' - זאת אומרת, פרד - אחד מהם.

הרמיוני נכנסה לחדר בצווחת התרגשות. היא ראתה את את הארי מחזיק את הסיכה של רון.

"גם אתה הארי?! ידעתי! ידעתי!"

"זה - זה לא אני." הודה הארי. "רון קיבל את זה." הוא החזיר לרון את הסיכה."

"מה? באמת? זה - כל הכבוד רון! יש לך את זה!" הרמיוני נראתה מבולבלת, אבל השלימה עם זה דיי מהר.

"מה כל המהומה שם?!" שאלה גברת וויזלי. עברה בקושי שניה, ועיניה נחו על הסיכה הצבעונית בידו של רון.

"רון! אתה מדריך!" קראה גברת וויזלי.

"וגם הרמיוני." העיר מר לופין.

"אני לא מאמינה! המדריך השלישי במשפחה! אולי, אם תתאמץ מסיק, תהיה מדריך ראשי!" אמרה גברת וויזלי. "אנחנו נעשה חגיגה לכבוד שניכם." פסקה, ויצאה מהחדר. "מדריך! רון שלי מדריך!" שמעתי אותה ממלמלת כשירדה.

מיהרתי אחריה, להזכיר לה את הנסיעה לסמטת דיאגון (באותו בוקר הרמיוני סיפרה לי שככה קוראים למקום). כשיצאתי, שמעתי את פרד וג'ורג' מתעתקים מתוך החדר.

אחרי רבע שעה בערך כולנו האלפים היינו מוכנים ליציאה, וגברת וויזלי התחילה להסביר לנו על אמצעי תחבורה של קוסמים, כשטאם קטע אותה.

"סופי, את לא יכולה לשגר אותנו?" הוא שאל.

"יכול להיות." אמרתי. "את יכולה אולי לדמיין את המקום, כמו שאת זוכרת אותו?" שאלתי את גברת וויזלי.

נגעתי בשתי רקותיי, ואחרי כמה דקות התחלתי לקלוט איך עובד מוח של קוסמים. הוא נראה כמו מין שילוב בין מוח של אלפים למוח אנושי.

במרכז האזור שבו הייתי, הייתה תמונה של סמטה הומה, ומכל עבר היו חנויות. שמרתי את התמונה הזו, וניתקתי את הקשר הטלפתי.

"תחזיקי חזק באחד ממנו." אמרתי לגברת וויזלי, ובפחות משניה התעופפנו מעל לבית.

"בטחון שדה!" צעקה גברת וויזלי. "אסור שהמוגלגים יראו!"

"לא הייתי דואגת כלכך בנוגע לזה." ביאנה שלפה מחגורתה כדור השחור, ומיד התחילה להסביר לגברת וויזלי על מערפלים.

"תרפו!" צעקתי, בעוד אני נותנת לעצמי לצנוח למטה במהירות השיא. באמצע הדרך שמעתי צעקה מכיוון גברת וויזלי, ופתחתי קרע לריק.

הפרק הקודם