"בוקר טוב רון..."אמר הארי ותילתל את רון. "בוקר..."מילמל רון "קום כבר! מחר החתונה ואמא שלך מחכה שנרד לעזור לה לסדר" צעק עליו הארי "בסדר,בסדר..אין לך מה לצעוק!"ענה לו רון לאחר כמה נסיונות של החלק שיער מצד הארי ובחירת גלימה לרון ("שחורה או צהובה?")הם ירדו למטה.
"הארי! הארי! בוא מהר! הגיע אליך מכתב בדואר מוגלגי!" הוא שמע צעקה מלמטה, וראה שהצועק הוא אדון וויזלי. "בדואר מוגלגי?" חזר אחריו הארי בקול מבולבל "מי שלך לי את זה?" "זה מבן הדוד שלך,דאדלי" ענה אדון וויזלי בשקט. "מדאדלי?!?" תמהה הארי "מה הוא רוצה?" "אני ממש לא יודע..." ענה אדון וויזלי. הארי מהר לקחת את המכתב וקרא אותו בקול:
הארי היקר, אומנם הצלחתי לשכנע את הורי לתת לי לבוא,אך אני לא יודע איפה זה יתקיים. מן הסתם,אני מנחש שזה בבית של הוויזלים (כן, כן אני מכיר אותם..) אבל אני לא יודע איך אני הגיע, הרי זהו מקום די סודי ורחוק מאוד. אז איך אני הגיע? שלך, דאדלי.
הארי הביט במכתב ואז בחבריו. "איך הוא באמת יגיע?" שאלה לפתע הרמיוני. "אולי בהתעתקות צד לצד?" הציע רון. "זה לא אפשרי." ענתה הרמיוני "הרי הוא מוגל!" "יש רק פתרון אחד" אמר לפתע אדון וויזלי "ומהו?" שאל הארי "מפתח מעבר". אמר אדון וויזלי. "עכשיו כשאני חושבת על זה זה די הגיוני, לא?" אמרה הרמיוני "אבל באיזה חפץ נשתמש?" "את זה כבר אני ורון נחליט" ענה הארי וסימן לרון. רון הניד בראשו באות להבנה ושניהם התעתקו לדרך פריוויט.
"הארי!" הם שמעו לפתע קול שמח קורא להם הארי ורן הסתבבו וראו את דאדלי מנופף להם. "בואו" אמר דאדלי והכניס אותם לתוך הבית. "אז מה הפתרון?" שאל דאדלי. "מפתח מעבר" ענו רון והארי כפה אחד. "מה זה?" שאל דאדלי בהפתעה. הארי החליט להסביר. "זה חפץ כל שהוא שמכשפים אותו ככה שבשעה מסויימת הוא יקח אותך לאיפה לאתה רוצה" הסביר בקצרה "מה אומרים לו לאן הולכים?" שאל דאדלי בהתלהבות "לא ממש.." הפעם היה זה רון שענה. "אתה מכוון אותו למקום מסויים בהתחלה, ואחרי שהשתמשת בו אז את לא יכול להשתמש בו יותר..." "כלומר, הוא חד פעמי?" "כן" "אז מתי אנחנו עושים את זה?" "זהו בדיוק" אמר הארי "אני רוצה שתארוז דברים ליום אחד ותבוא. יש לך 10 דקות." "טוב" ענה דאדלי ורץ למעלה.
לאחר כ-15 שעה (דאדלי חרג קצת מהזמן) דאדלי ירד למטה עם תיק קטן ביד. "אתה מוכן?" שאל הארי "כן" אז בוא החוצה" ענה הארי ושלושתם יצאו החוצה. "אז... איזה חפץ נכשף?" שאל רון "אה! הנה חפץ מתאים!" והוא הושיט להארי פרח גדול. "מושלם!" שמח הארי ותאום הם ראו הבזק כחול משרביטו. "זהו הכל מוכן" ענה הארי "איחזו מהר כי זה עוד מעט מתחיל! צעק הארי. "זה בטוח?"שאל דאדלי בחשש לא קטן "כן! כן!" אמר הארי "רק תחזיק כבר! זה עוד יצא בלעדיך!" ובשנייה שסיים לדבר הוא ראה מהר את דאדלי אוחז בפרח. הוא הרגיש פתאום משיכה עזה בקורקבן והוא הופיעה במחילה.
"הארי! רון!" הם שמע צעקה ומיד ראו את ג'יני, הרמיוני וגברת וויזלי רצות לחבק אותם. "ואתה בטח דאדלי!" אמרה גברת וויזלי בהתרגשות מאולצת "אתה רעב? בוא כנס" "כן.. תודה" ענה דאדלי והרגיש מעט נבוך. אחרי שסיימו לאכול (השעה הייתה כבר 11 בלילה) וכשכולם הרגישו מנומנמים,גברת וויזלי אמרה כולם "לילה טוב!" והם עלו לחדרים. דאדלי עלה עם רון והארי וג'יני והרמיוני עלו לחדר שלהן. "לילה טוב!" הם בירכו אחד את השני ונכנסו למיטות. לא עבר זמן רב וכולם נרדמו.
|