הנבואה השגוייה-המשך לפיק הקודם שלי

 הייייי!

את הפרק הזה ביטאתי לבד, כי הבטאית שלי הייתה חולה, הבטאית השנייה[שאני מכירה] לא יכלה, אז נשאר לי את ....עצמי..

ליאלה, תרגישי טובבבב!

תהנו..:)

***
"אבא? אתה הולך להרוג את הבת שלך?" שאלתי בשקט, אחרי כמה דקות של שתיקה קודרת.
"לא הלנה," אמר. "למזלנו ישנה עוד דרך אחת להביס אדוני אופל."
הוא קרץ להארי. לא הבנתי מה פשר הקריצה.
"אבא, למה אתה מתכוון שאתה אומר 'להביס'?"
-"אני מתכוון, שהיא לא תמות, אבל יקרה לה משהו רע."
"קדימה הלנה, גיעה הזמן שתכירי את אחותך," אמר הארי.
"לשם מה?" שאלתי, הרי אני הולכת להשמיד אותה.לא עדיף שאני לא אכיר אותה?
"כך תדעי את נקודות החולשה שלה ותוכלי להביס אותה." הסביר.
אה. לא חשבתי על זה.
"הארי?" שאלתי. "אפשר שגם מייק ולולי-אה סליחה- לילי יבואו?"
הוא היסס. כנראה לא רצה שביתו תסתכן או משהו.
מעניין איך לולי מרגישה שאבא שלה הוא המנהל שלה.
"נו בבקשה? גם אתה היית צריך חברים למסעות שלך!"
הוא השתכנע. "בסדר." אמר.
***
"אבא? איפה אפשר למצוא את לנה?" שאלתי בנסיעה.
"במסעדה היא." אמר. ושתק.
 
***
כשהגענו המסעדה כבר לא היתה שרופה.
היא נבנתה על תילה מחדש, אבל עוצבה באופן שונה.
מבחוץ, צבעם של הקירות היה וורוד ביבי.
והגג היה וורוד כהה.
שנכנסו לבפנים, עמד ריח מתקתק באוויר. של בושם כזה.
האריחים, היו כל אריח בגוון וורוד שונה.
הרצפה, היתה רצפת פרקט,{-רצפה מעץ} וורודה. [בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה!]
בתקרה היו תלויים אהילים וורודים שסיפקו לנו תאורה ווררודה.
קיצר, המסעדה עוצבה רשמית,באופן פקצי.
מהכניסה למסעדה, נמתח שטיח וורוד -אני מדגישה וורוד לא אדום- עד לכיסא ענק בקצה השני של המסעדה.
הכיסא כמובן היה וורוד, וגבוה נורא כדי להגיע למרגלותיו היה צריך לעלות במדרגות.
על הכיסא ישבה נערה, בערך בת 13 [היא היתה יותר קטנה ממני]משלבת את רגליה אחת על השנייה. היה לה שיער חום כמו שלי, ועיניים ירוקות יוקדות. לנה.
היא לבשה שמלת תחשפושת נסיכה -אני לא צוחקת- ועטתה לראשה כתר וורוד מפלסטיק.
"אמממ...היי!" אמרתי לבסוף.
"תראו מי כאן," אמרה.
היא הושיטה יד ומשרת בה ועזר לה לקום מהכיסא. היא סמנה לו ללכת, וקראה למשרת אחר [למה??]שיעזור לה לרדת במדרגות.
המשרתים לבשו מדים וורודים ולא ניראה לי זה מצא חן בעינהם.
"אחותי החורגת!" היא באה לתת לי חיבוק, אבל נעצרה שהביטה בבגדים שלי. ושל מייק. ושל לילי. ושל אבא.
פרצופה המחוייך הפך לקודר.
"תחליפו להם!" הורתה למשרתים.
לפני שהספקנו להתנגד, 4 משרתים גררו כל אחד לחדר שונה.
התברר שלנה רצתה שגם אנחנו נלבש וורוד.
אני קיבלתי שימלה וורודה מעל הברך עם שרוולים נופלים שיש לה קפלים בקצה.
נעלו לרגלי[ כן, נעלו לרגלי] נעלי בובה וורודות, עטו לראשי סרט וורוד, ולצווארי שרשרת וורודה.
אפילו את ציפורני משחו בלק וורוד בוהק.
שיצאתי מהחדר, התפאקתי מצחוק למראה מייק ואבא.
מייק לבש ג'ינס וורוד וחולצה מכופתרת וורודה.
הוא נעל נעלי "ריבוק" וורודות, ואת שעון שחור שלו החליפו שעון ורוד.
אבא לבש מכנסיים וורודות[לא ג'ינס] וחולצה ונעליים כמו של מייק.
לולי לבשה בגדים תואמים לשלי.
מייק ניראה מתוסכל.
"אני מרגיש מושפל." אמר.
"אתה באמת מושפל."
גיחכתי.
הוא הסתכל עלי וצחק גם.
"מה?" שאלתי.
"כלום..זה פשוט...כל כך.. לא מתאים לך...ללבוש הכל ורוד.."
"מה זה לא יפה עלי?!?" צעקתי.
"לא מאמי,זה כן יפה את פשוט לא כזה פקצה אף פעם.." אמר ונישק אותי על הלחי. מול אבא שלי.
לנה הופיעה מאחורינו.
"אז אתה חבר שלה?" אמרה.ניראה כאילו היא סולדת מהרעיון.
***
[מייק]
"כן, אני מניח," אמרתי. הנחתי את זרועי על כתפה כדי להראות שייכות.
"חבל," נאנחה,"רצית אותך לעצמי, אבל אני לא כזו,"
אייייו! היא רצתה אותי! איכס! אני כאילו בחייים לא אצא איתה.
בכמה שנים אני יותר גדול ממנה? חמש? שש?
***
[הלנה]
"למה את מתכוונת 'לא כזו'?" שאלתי.
"אני הכל," אמרה, "אבל אני לא גונבת בנים."
מיק חייך והרים גבה.
ניראה לי שבחיים הוא לא שמע על המושג הזה.
"קדימה הלנה," אמרה לנה. "עכשיו שאת ניראת יותר טוב,בואי נלך לדבר.
ציפיתי שתבואי,אני צריכה לדבר איתך."
מייק לולי ואבא הצתרפו.
"לבד." סיננה.
 
***
ישבנו  בגן המסעדה, ומלצר וורוד הגיש לנו תה.
"את לא מאמינה!" אמרה בהתרגשות שהמלצר הסתלק.
"זאת התוכנית שלי,עכשיו אני מלכה, כלום עושים מה שאני רוצה,
תמיד רציתי אחות, הלנה הצתרפי אלי ויחד נשלוט בעולם!!"וואו,היא הייתה זדונית באופן ילדותי.
"לנה," אמרתי, "אני נאלצת לסרב."
לנה נראתה כועסת.
"אם כך! רחשת לעצמך אוייבת! למעשה, הרבה אוייבים! הסתלקי מפה! צאי לי מהארמון!"
זקפתי גבה. "רגע,רגע,רגע,ארמון? זו מסעדה!"
"האהובה עלי," אמרה. "ולכן, הפכתי את זה לארמון שלי, בקרוב יבנו לי עוד קומות."
-"ולמה בהוגסמיד?" שאלתי.
"כדי שכולם יראו את זה! דההה!" אמרה,כאילו זה ברור מאליו.
נאנחתי.
מצב קשה.

הפרק הקודם		הפרק הבא