האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


היער המכושף

סיפור המתאר חיים שלווים לכאורה, ביער מכושף המלא ביצורים קטנים וקסומים. פיות. הן נמצאות מסביבינו. צריך לחפש טוב טוב, ואולי גם אתה, קורא יקר, תוכל למצוא אות



כותב: ליליבר אוונס
הגולש כתב 9 פאנפיקים.
פרק מספר 3 - צפיות: 5514
5 כוכבים (5) 3 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: לא מגלה... - זאנר: הכול מהכול, אבל בעיקר פנטזיה... - שיפ: ג'ן כרגע... - פורסם ב: 28.09.2011 - עודכן: 17.03.2012 המלץ! המלץ! ID : 2318
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

בעמק הפיות הייתה חלקת פרחים קטנה.

בתוך כל פרח גרה פיה צעירה (כמו מגורי ילדים). בשביל הפיות הפרחים

היו ממש גדולים ,הרי כל פיה קטנה גרה בתוך פרח, לכן קראו לחלקת הפרחים

הזאת "יער הפרחים".

הפיות הקטנות היו בסביבתו כל הזמן, שם הן היו מוגנות.

ביער היו כמה פרחים ללא שימוש שהתמלאו בבוקר במים.

הפיות הקטנות היו עושות שם אמבטיות טל של בוקר, ושוחות כמו בברכה.

המים לא היו מזיקים להן , מפני שהכנפיים שלהן היו קטנות וקשות יחסית, כמו

קישוט מקסים, אבל עדיין חסר שימוש.                                      

 

פאן ואלכס היו אהובות מאוד בקרב הפיות הצעירות האחרות שבכפר.

פאן הייתה פיה מקסימה שהתחבבה על כולם. הבנות נהגו לספר שהיא רק שנייה

ביופייה למלכה, שהיא ראש הכפר.

לפאן היה שיער שחור כמו הלילה וארוך מאוד.

עיניה היו גדולות מאוד ושחורות גם הן, והמבט הנשקף מהן היה תמים וכובש.  

אך למרות השיער והעיניים השחורות ,פאן לא הייתה קהת עור.

עורה היה עדין מאוד ולבן כמו שיש. היא הייתה כל כך לבנה שנראתה

לפעמים כמו פסל, ורק לחייה היו ורדרדות כמו שושנים.

הגבות שלה היו כל כך דקות וחיוורות שכמעט לא הרגישו בהן.                                                  

פאן אהבה מאוד ללבוש בגדים לבנים, רעננים ובעלי מגע רך.

היא הייתה פיה עדינה ורגועה. תמיד שלווה.

כל פיה העריצה אותה ורצתה תמיד להיות בקרבתה ,כך שהיא תמיד הייתה

מוקפת בחברות שדיברו איתה ורצו לשמוע את דעתה בכל מיני נושאים.

פאן תמיד חייכה ותמיד דאגה לכולם, ותמיד נדמה היה לכולם שהיא הפיה הכי

חביבה ושלווה וטובה בכל העולם.     

רק אלכס, אחותה,  שמעה אותה בוכה (לעיתים מאוד נדירות) בחדרן.

 

 

אלכס ,(אלקסייה) הייתה פיה שכיף להיות בחברתה.

היא תמיד מצאה בקלות דברים שיעבירו את הזמן וישעשעו את כולן.     

היא הייתה מלאה שמחת חיים ותמיד שופעת מרץ ואופטימיות.         

היא הייתה פיה חמודה, וכל אחד שהיה רואה אותה ,לא היה יכול שלא לחייך.

היה לה שיער בלונדיני בהיר וחלק, רך, כמו פלומה מקסימה על הראש שלה, שגרמה

לכל המבוגרים ללטף אותה ולפרוע את שיערה החלק כאשר פגשו אותה.          

עיניה של אלכס היו ירוקות כאבני טורקיז ,ותמיד ברקו בשובבות.

פניה היו מנומשים וכל חזותה הייתה של פיה יפיפייה, שובבה ומעט פרועה.                                                 

אבל אלכס לא אהבה את עצמה...

היא שנאה את הנמשים והשתוקקה לעור חלק כמו של אחותה.

השיער היפה שלה תמיד נראה בעיניה משעמם וקצר מידי.

(הוא הגיע עד קצת מעבר לכתפיים) ,היא לא אהבה את האף שלה ,אף

כפתורי ומתוק , ורצתה אף כמו של אחותה (אף ישר ודק).

גופה היה נראה לה רזה מדי ,וברכיה בולטות מידי.

כולם ,חוץ ממנה חשבו שהיא יפיפייה.

 

באותו יום אלכס קמה עם אור ראשון ,וכבר ראתה שפאן ערה.

פאן ישבה על סף הפרח שלהן, וסירקה את שיערה הארוך.  

לאחר מכן, אחרי ששתיהן התרחצו בשאריות המים שנקוו בתחתית הפרח, התעקשה

פאן לסרק יפה יפה את שיערה של אחותה.  

השחר הפציע מזמן והשעה הייתה כבר אחרי עשר בבוקר.            

הפרחים כבר היו פתוחים, אבל עדיין נותרו כמה פיות שנראו ישנות במרכזי הפרחים.

אחרי שחלפו בריצה קלילה (הפיות רצות במהירות מדהימה ,כמעט בריחוף, רגליהן כמעט

לא נוגעות בקרקע.)  על פני יער הפרחים ,הגיעו לאזורי הכפר.

בשלב זה הן התחילו לתפס על גבעולי שיחים ועשבים גבוהים כדי להציץ בכפר מלמעלה.                   

הכפר עצמו היה מלא פעילות! כל הפיות התכוננו לחג חילופי העונות.

הקיץ כבר כמעט נגמר והסתיו עמד בפתח.            

החורף לא יאחר לבוא השנה ,וכל הפיות רצו להיות מוכנות לחגיגות של

תחילת הסתיו , ומיד לאחר מכן , החורף .       

למרות שהקיץ כבר היה בסיומו ,עונת השרב עוד לא נגמרה והחום הכבד העיק

על כולם, בעיקר על כל הקטנים ועל כל החולים.

עונות המעבר (אביב וסתיו) היו העונות הכי טובות לטפל בחיות פצועות,

למרות שדווקא בחורף היו לפיות שאחראיות על חיות הבר הרבה ביקורי

בית לבצע, בתוך מחילות הארנבים, וליד המחבואים של העופרים , ואפילו בקיני

הציפורים, שכן כולם סבלו מהקור הכבד והתעוררו מקרי מחלה רבים יותר.

אבל בקיץ, לעומת זאת, היה חם וחיות פצועות סבלו מאוד, לכן הפיות

שהגנו עליהן היו צריכות לעבוד קשה כל השנה.  

 

הפיות הבוגרות עבדו קשה לקראת החגים.                              

בנוסף לעבודותיהן השונות ,הן ניקו בקפידה את בתיהן ועבדו ביצירת קישוטים

לחגיגות ובהכנת מאכלים מפוארים לסעודה (הפיות לא בישלו את האוכל

שלהן ,ארוחותיהן הורכבו משלל פירות מיוחדים במינם שלא נראו מעולם אצל בני

האנוש, וגם כמה פירות שגרתיים כגון גרגרי יער למיניהם).

 

בכל ההכנות הללו לחגים צפו אלכס ופאן כשקיפצו על ענפי השיחים

ועל גבעולי העשבים בדרכן למעיין.              

 

המעיין היה בעצם נביעה בודדת של מים, שהייתה בשביל הפיות כמו בריכה גדולה.

הפיות הצעירות היו מבלות שם את הימים היפים של הקץ, בשחייה, ריקוד, משחקים ולפעמים גם בשינה, אבל

רוב הפעמים הן פשוט ישבו על אחד הסלעים, ודיברו.        

 

העלים היו ירוקים יותר מאי פעם, והצל היה נעים.          

פאן ואלכס התקרבו למקום וכבר ראו קבוצת פיות שישבו שם וצחקו.

הפיות רק ראו אותן ומיד קפצו אליהן ומשכו אותן שיצטרפו ויבואו לשבת איתן.

הפיות האחרות החלו לקלוע צמות ארוכות ויפות בשיערה הארוך של פאן, ולשלב בו

ניצני פרחים, תוך כדי ששאלו לשלומן של האחיות ,והחליפו סיפורים וחוויות

מהשבוע האחרון.                                            

הן נהינו לשחק בשיערה הרך של אלכס ולהציע לה כל מיני תסרוקות ,וכבר

התחילו לשלב ניצני ורדים בשיערה הזהוב.    

אלכס לא שמה לב לכל זה ,מבטה היה נתון לקבוצת פיות שהתקרבה מבין

השיחים ,ובין הפיות ניתן היה לראות פיה נוספת, צנומה, אבל יפה, לבושה

בשמלה ארוכה וירוקה ,עשוייה מעלי צמחים שונים.                                     

השמלה הייתה עדינה והבליטה את שיערה האדום של הפיה ואת עיניה החומות

בצבע הדבש.                                              

נשאו אותה כמה פיות נוספות וניכר היה שהן שמחות לעזור לה, ולא מרגישות

כלל כמו משרתות.                              

הפיה אדומת השיער, הייתה נכה. היא לא יכלה ללכת ,ולכן חברותיה עזרו

לה להגיע לכל מקום בבטחה.                 

היא הייתה תמיד אסירת תודה אליהן ,ומעולם לא ביקשה מהן דבר ,ובשל אופייה

הנעים והנינוח, הפיות תמיד היו שמחות להיות איתה , ולעזור לה.  

לאותה פיה קראו יולי.                                      

 

פאן, אלכס ויולי היו חברות טובות מאוד ,ולכן אלכס ופאן רצו לקראתה מיד

לאחר שהפיות האחרות סיימו את התסרוקות שלהן והתפנו לשחק עם מישהו אחר.                                    

הן ליוו את יולי אל הסלע הגדול שעליו ישבו שאר הפיות ובעזרה משוטפת ,עזרו

לה למצוא מקום מוצל ונעים לשבת בו.

לאחר שכולם ישבו בנוחיות, הן החליטו לחקור אחת את השנייה.  

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

תגובה · 23.12.2011 · פורסם על ידי :Deadly Smile
זה ממש יפה, את מתכוונת לכתוב המשך או שאת משאירה את זה איך שזה?

תודה לך=] · 25.12.2011 · פורסם על ידי :ליליבר אוונס (כותב הפאנפיק)
ולגבי השאלה- אוהו, להמשיך לכתוב זאת לא מילה! יש לי כבר איזה 30 פרקים! רק לא היה לי זמן להעלות...

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3717 7004 4152 2139


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025