הבן של הלורד

כשאוליבר רידל מתחיל את שנתו הראשונה בהוגוורסט,לשמוע קולות זה מטופש,אבל מה לעשות עם העובדה שאתה לחשנן?

כותב: Boy Who Lived
הגולש כתב 1 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 4199

(5) 5 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: harry potter - זאנר: מתח,פנטזיה. - שיפ: אין - פורסם ב: 14.10.2011 - עודכן: 16.10.2011

המלץ!

ID : 2385

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אני יוצא משיעור שיקויים ועובר מיד לשיעור הבא שיש לנו,תורת צמחים.אנחנו מתאספים בכיתה והמורה,פרופסור לונגבוטום מחייך אלינו חיוך רחב.''שלום,'' הוא אומר עדיין ממשיך לחייך.''בואו הנה,התקרבו.'' אני מתקרב ביחד עם סקופריוס שפניו מראות גועל.אני מגחך בשקט.''ובכן מי יכול לומר לי מה אלה?'' הוא שואל אותנו ושאני מסתכל אני רואה עציץ רגיל.פרופסור לונגבוטום מרים את העציץ ואנחנו רואים מישהו צווח.בתגובה אוטומטית אני שם את הידים שלי על האוזניים.פרופסור לונגבוטום מחזיר את הצמח למקום.''צווחנים?'' שואל מישהו.אני מסתובב ורואה נער עם שיער שחור פרוע,עיניים חומות כאגוז,בלי משקפיים והוא נראה משועשע למדי.''היכנס,ג'יימס,'' הוא נאנח.הנער,ששמו ג'יימס נכנס ונראה שמח למדי.''פרופסור לונגבוטום אתה צריך עזרה?'' שואל ג'יימס.פרופסור לונגבוטום מהנהן בשקט.''הינה,תעזור לרידל.'' הוא מחייך אליי חיוך קטנטן.ג'יימס רוטן ועוזר לי.הוא מגחך כשהוא רואה שאני צריך עזרה בהכל ואין לי קורדנציה בתורת צמחים.''ובכן,ג'יימס זה מספיק.'' אבל ג'יימס לא מפסיק הוא משאיר את הצווחן הזה באוויר.''פוטר!מה אתה חושב שאתה עושה!'' נשמעת צרחה ושם אני רואה את המנהלת,פרופסור מקונגול ממביט בג'יימס בחומרה.''פרופסור..אני..אני רק-'' מתחיל ג'יימס,אך בלית ברירה הוא צועד החוצה.פרופסור לונגבוטום נאנח,כאילו זה דבר רגיל שקורה בכל יום.''ובכן-'' אולם הצלצול קוטע אותו.''ובכן,בגלל ג'יימס לא הספקתי לגמור את השיעור.לא נורא,צאו.רידל,הישאר איתי בבקשה.'' אומר הפרופסור לונגבוטום.אני מתקרב אליו בחשש,הוא מחייך אליי חיוך קטנטן.''האם אתה יודע מהו שם משפחתך?למה כל שולחן סלית'רין הריע לך אתמול?הארי שלח אלי ינשוף אתמול.וסיפרתי לו עליך,הוא אמר שעזר לך בתחנה.שב,נערי,אל חשש איני נושך.'' אמר פרופסור לונגבוטום.אני מתיישב בכיסא והוא מולי.''ובכן שם משפחתך-רידל-בצרפתית זה חידה.אביך,שקראו לו טום רידל היה לחשנן.הוא כמוך,התמיין לסלית'רין.היה היורש של סלזאר.הוא יצר הורקקוסים,חילק את הנשמה שלו לשבעה חלקים.הוא היה בלתי מנוצח.בימים ההם נערי,לא יכולת לבטוח באף אחד.ולוולדמורט היו תומכים..'' הוא נעצר והסתכל לתוך עיני המרותקות.''ואז,הוא הרג כל אחד.רצח והרס בתים שלמים.הוא רצח גם את משפחת פוטר..אבל רק אחד הוא לא הצליח להרוג,האם אתה יודע מי זה ?'' הוא שאל בחיוך.הנדתי לשלילה.''ובכן,כך חשבתי.הוא לא הצליח להרוג את הארי פוטר.'' הוא אמר ואת השם הדגיש במין יראת כבוד.''הארי..להארי.היתה צלקת,צלקת בצורת ברק.'' ואז זה מכה בי.

''הארי פוטר..זה ההוא?'' אני פולט בשקט.''ההוא..שעזר לי..הוא זה שאבא שלי ניסה להרוג?'' פרופסור לונגבוטום מהנהן ופניו לבנות.

''כן,'' מאשר פרופסור לונגבוטום.הוא מתחיל לפתוח את פיו ולדבר,אך אני כבר יצאתי.

רצתי בכל הוגוורסט לעבר בית סלית'רין.נכנסתי לחדר המועדון וכתבתי על גליון קלף:

הארי פוטר,

אשמח אם תספר לי את סיפורך.מההתחלה ועד הסוף.

בתודה.

א.ת.ר

אני מחייך,לוקח את יאסון מהינשופיה ושולח את המכתב להארי פוטר..

לילד שנשאר בחיים


הפרק הקודם

תגובות

נחמד :) · 17.10.2011 · פורסם על ידי :shir D

ראשית כל, הרעיון של הפיק מאוד מעניין.
אישית אני רואה את כול הקטע הזה של-"הבן של וולדמורט" ממש קורץ לי.

חשבתי שאולי תרצה משוב על הפיק, אז הינה מספר דברים ששמתי לב אליבם:

דבר ראשון זה הגוף ראשון,רוב הסיפור 'אוליבר' מדבר על עצמו ומתאר את עצמו.
אני חייבת לציין שהרעיון של הסיפור לא מועבר בצורה טובה כאשר כול הסיפור מסופר בצורה זו.
לדוגמא בשמפט:"אני יוצא משיעור שיקויים ועובר מיד לשיעור הבא שיש לנו,תורת צמחים."

את הדבר השני אני התחיל בעצה: כשנגמר משפט רוב הפעמיים עדיך לרדת שורה. כול 'פסקה' (אם אפר לקרוא לזה כך) הראשונה כתובה ביחד ורק אם מתאמצים אפשר להבין מה כתוב.

ושלישי ואחרון זה שהכול מעורבב,ואין רצב מובן. לדוגמא אני העתיק מספר משפטים ואכתוב את דעתי תוך כדי.

"''ובכן שם משפחתך-רידל-בצרפתית זה חידה.[אוקי,חידה. עכשיו איך זה קשור לדברים שהוא אמר או עומד ללומר? מיותר] אביך,שקראו לו טום רידל היה לחשנן.הוא כמוך,התמיין לסלית'רין.היה היורש של סלזאר.הוא יצר הורקקוסים,חילק את הנשמה שלו לשבעה חלקים.הוא היה בלתי מנוצח.בימים ההם נערי,לא יכולת לבטוח באף אחד. [עכשיו מה זה היה? זה היה כיביכול התקציר על ולדי, אותו דבר היית יכול לרשום: הוא נולד,הרג אנשים,עינה אנשים,הרז את הפוטרים ובקיצור היה מנייק חתיך] ולוולדמורט היו תומכים..'' הוא נעצר והסתכל לתוך עיני המרותקות.''ואז,הוא הרג כל אחד.רצח והרס בתים שלמים.הוא רצח גם את משפחת פוטר.. [זה לא כתוב נכון. רשום "הוא רצח גם את משפחת פוטר" זה לא נכון מכיון שכמו שתבת מייד אחרי זה הארי נישאר בחיים ואם אני זוכרת נכון הוא היה פוטר. היה אפשר לרשום הוא ניסה לרצוח את משפחת פוטר" ]אבל רק אחד הוא לא הצליח להרוג,האם אתה יודע מי זה ?'' הוא שאל בחיוך.הנדתי לשלילה.''ובכן,כך חשבתי.הוא לא הצליח להרוג את הארי פוטר.'' הוא אמר ואת השם הדגיש במין יראת כבוד.''הארי..להארי.היתה צלקת,צלקת בצורת ברק.'' ואז זה מכה בי."

פה סיימתי עם הביקורות הרעות [; שלי אבל יש מספר דברים שרציתי לציין לראוי.
אתה כותב בשפה רהוטה וזה משהו שאין אבל רוב הםאנפיקים ואל זה אני אומרת שפו!
הכתיבה עצמה מצוינת אבל אם תעלה פעם לשבוע ולא כול יום-יומים זה היה אפילו יותר מושך, כי מה עדיף 3 פרקים קצרים בשבוע או 1 ארוך? [אני חושבת שאתה יודע את התשובה בעצמך]

אם תרצה בטא במספר הפרקים הקרובים אני יותר משמחה לעשות זאת,רק תשלח לי פרק לאיימיל- shir282@walla.co.il כול יום אני בודקת את הדואר גם ככה ואני השלח לך בחזרה.

++מחכה לעוד פרק++

המשך דחוף! · 17.10.2011 · פורסם על ידי :mchevmchev9

זה הפיק הכי יפה שיש פה כל הכבוד לך!