אני אוהב אותך,לילי

"בבקשה, אני מתחננת, קחו אותו מיפה!" לחשתי לסופי בחדר המועדון כשג'ימס היה שתי כורסאות מימיננו והתחיל לצחקק כמו ילד בגן שצוחק מכל שטות. "רוצה לשחק שחמט? שנעביר את הזמן..."

 שאלה סופי שאני והיא גמרנו את כל שיעורי הבית "בטח!" עניתי וכידוע- אני ממשי גרועה בשחמט. שעבור שעה הפסדתי ארבע הפסדים מפוארים ברצף לסופי ובעוד שאני ניצחתי רק פעם אחת.

פתאום הפוץ הנפוח בכל העולם (מי שלא יודע- ג'יימס) הגיע לידנו "הי אוונס" הוא אמר בקול חלק "חשבת?" "על מה? אה... על זה... לא היה לי זמן... מחר אחזיר תשובה" עניתי

זה היה על הקווידיץ', האימונים, הפוץ השוויצר הזה!!! "טוב... ראיתי שאת וסופי משחקות שחמט. אפשר להיצטרף?" הוא שאל בקול תחנונים "אני הייתי מעדיפה שלא" עניתי בקור

"אני חושבת שזה רעיון מצוין!" ענתה סופי "אז סגרנו! מי נגדי קודם? אולי... אוונס?" הוא שאל ואני התעצבנתי  "ברור! היא רוצה מאוד נכון, לילי?" סופי שאלה "טוב! בואו נתחיל"

 אמר ג'יימס כשאני לא הזזתי אפילו שריד בפי.

כבר  עשרים דקות ג'ימס ניצח שלושה פעמים ברצץ, מאושר מהמחשבה שניצח.

"רוצה עוד אחד?" שאל ג'יימס "לא" עניתי חד וחלק. "אוקי, בגלל שניצחתי אז את חייבת לצאת איתי להוגסמיד! אם את לא רוצה נסי לנצח בשחמט הזה!"

 הוא אמר בקול צוחק "בסדר פוטר!" אמרתי כמעט בצעקה.

זה היה קשה: פרק לשם, מלכה לפה, כיסוח ואז עוד פעם פרש ואז... ניצחון לי!!! "יששששש!" קראתי בחדר המועדון "טוב ניצחת, מה את רוצה?" אמר ג'ימס בקול רגוע. הוא לא יהיה רגוע כ"כ שהוא ישמע מה עליו לעשות "אוקי, אז ככה: מחר אתה מסתובב כל השעתים הראשונות עם חולצה שעליה רשום: אני מאוהב שחנה אבוט!" אמרת מתפוצצת. אני וסופי עלינו למעונות ספק צוחקות ספק תוהות אם ג'יימס יעשה את זה מחר.

תודה למי שהגיב! הפרק הבא מחר!

© הזכויות שמורות לרולינג!

סליחה על הפרק הקצר. אינלי זמן פשוט... מבטיחה מחר פרק ארוך יותר!

הפרק הקודם		הפרק הבא