אנג'ל סאקורה

"מה עכשיו? מי המנהיג החדש?".

בית אימי היה מלא חיים. האורות דלקו בכל חלון כמו חג המולד, עשן התמרר מין הארובה בריח של עוגת הדובדבנים. הלהקה הסתקלה ברצון אז לבית.

הפנתי את מבטי אל האנתר, הוא הינהן בחיוך (אם זאבים בכלל מחייכים...). פניתי ללהקה אם ניצוץ בעניים. ההתלהבות שלי חזרה לבית היתאה הכי גדולה שיש. אחרי כל כך הרבאה זמן של רעב, סבל או כאב, אנו חוזרים.

ענקות כאב נשמעו מכל עבר. אנשי זאב אף פעם לא מתרגלים לכאב הבא אם השינוי. אחרי כמה דקות עמדו מולינו חברי הלהקה שהיו עכשיו בני אדם הלבושים במלואם.  אני והאנתר הפכנו לאנשים בקלות, אנחנו לא כמו הלהקה. אנחנו משני צורה. לכל חיה, אדם או חפץ נוכל להפוך לו.

עמדתי מול חברי הלהקה בפנים רגועים. כאילו לא עיבדנו אף אחד עכשיו. "בואו חברה" אמרתי לכולם "הגיע הזמן הביתה". חיוכים עצובים עלו מכל עבר. למרות האבדה, כולם שמחים לחזור.

"או אלוהים!" אמרה אימי מריאנה הולמס "כל כך דאגתי!". היא חיבקה אותי ואת האנתר בחיבוק דב חזק.

"אמא את חונקת אותי!" אמר האנתר בעודו הופך כחול.

"או אני מצטערת יקירי" אמרה אמא בעודה משחררת אותנו מהחיבוק.

"תרגעי גברת הולמס" אמר גייסון אחד מחברי הלהקה "שרדנו". היה שקט.

אימי המשיכה להתרוצץ בין הילדים אומרת דברי דאגה או חמלה. "איפה הנרי?" שאלה אימי. כולם שתקו. אימי הבינה את המסר או שאלה "איך זה קרה?".

קתרין, עוד אחת מחברי הלהקה צעדה קדימה או סיפרה את הסיפור.

אימי התיישבה בכבדות באחת הכורסאות מול האח ונאנחה. "הנרי המסכן.." מילמלה. "הוא היה כל כך צעיר...". שתיקה מילאה את הבית. לא עוד שמחה, רק שקט מת.

"אולי הוא עדין חי?" שאלה רוז, עיניה החומות כאגוז נוצצות אם תקווה.

"בלתי אפשרי" ענה האנתר "הוא לא היה שורד את הכלבים".

" מי יחליף אותו?" שאלה בתאני.

"מה?" שאל גייסון.

"מי יחליף אותו?" חזרה בתאני "אנחנו צריכים מנהיג חדש". היתאה שתיקה. כולם חשבו.

"אני יודע" אמר פרסי. "אני ממליץ את סקי".

הסתקלתי עליו המומה. "אני? לא לא...."עניתי.

"זה נכון... היא תהייה מושלמת..." התחילו להגיד כולם.

"לא!!!" אמרתי בכעס "אין סיכוי אני לא מחליפה את הנרי!!".

" קדימה אחות" אמר האנתר בקול מתחנן "אף אחד לא מכיר את שיתותיו של הנרי כמוך". התחלתי להסס, עיני הצהובות מלאות דמעות.

"אולי רק אולי..." חשבתי. "זה יעזור ללהקה.... נהיה אבודים בלי מנהיג...".

"אני מסכימה" אמרתי, קולי נשבר, זה ממש לא הולך להיות טוב.

כולם צהלו לכבודי, למנהיגה החדשה.

***************************************************************************

סליחה על הפרק הקצר. אין לי זמן לכתוב אבל על דאגה בקרוב תקבלו פרקים ארוכים...

תגובות:)

הפרק הקודם		הפרק הבא