חייהם של השוכנים בצללים

אני מבקשת שלא תהרגו אותי אחרי שתיקראו את הפרק, פשוט זה משהו שמאוד התחשק לי לכתוב אז אני משתפת אותכם בו.

אתם ממש לא חייבים לשנוא אותי על זה.

אלסטור תמיד היה ילד ...שונה.

וזה היה ברור כבר מגיל צעיר, כשחבריו היו יוצאים לשחק אלסטור היה נישאר בחדרו ולומד על קסמים וקללות חזקות.

חבריו היו מעטים, וגם את אלה שרכש הוא הזניח  את זמנו בילה בין הספרים הרבים שלו, הוריו, שני קוסמים ששניהם ללא דם טהור, השקיעו את מרב זמניהם בעבודה מתעלמים מהעובדה שגידלו ילד קטן בבית.

כשמכתב נישלח אליו מהוגוורטס איש לא היה מופתע, למען האמת הוריו לא הראו אפילו התעניינות ואלסטור נישלח לקנות אתה ספרים  בסמטת דיאגון לבית הספר יחד עם המכשפה השכנה וילדה, שהיה מבוגר מאלסטור בשלוש שנים.

אז אלסטור למד לדאוג לעצמו.

הוא היה נער מבריק, מבריק ומתבודד, הוא הגיש את העבודות בזמן והציון שלו היה תמיד מעולה, גם ששובץ בזוג לעבודה הוא היה דואג לעשות את העבודה לבד, מתעלם מבין זוגו.

לכן התחילו לשנוא אותו, חבריו לשכבה החלו לשים לו רגליים במעבר, ג'וקים בין ספריו וקללות השהיה שיפתחו כשיגיע.

אלסטור לא פחד או התלונן, הוא שם לב לסביבתו ונימנע מהמוקשים הטמונים סביבו, הוא היה חושף את הקללות לפני שהיו פוגעות בו ולומד לנטרל אותן, וכול הזמן הזה שומר על ממוצע ציונים מושלם.

את הבחינות בשנה החמישית עבר בממוצע קס''מ, מה שמשך לעברו את האש ושנאת חבריו יותר מתמיד, ואלסטור למד להיות חשדן וזהיר.

בשנתו השביעית הוא הציעה עזרה לילדה מרווינקלו שהתקשתה לעבור את הבחינות, הוא עזר לה, והיא הביאה חברה שתילמד איתה, תוך חודש הקבוצה של השיעורים הפרטיים שהעביר הייתה מהנחשבות בבית ספר וההצקות נפסקו לגמרי, אלסטור היה כמעט מאושר.

גם את הבחינות האלה עבר על ממוצע של קס''מ ואלסטור החליט להיות הילאי, או יותר נכון לומר שההילאים חטפו אותו לשרותיהם.

שם התברר  שהחשדנות שלו הייתה דבר מבורך.

הוא חיי חיים לא קלים וויתר על חתיכה מאפו לטובת אוכל מוות והחליף עיין רגילה בעיין קסמים מדהימה. חיים לא קלים איך מלאי ענין ויופי.

אלה הן תמונות מחייו של אלסטור מודי.

הפרק הקודם		הפרק הבא