יומני היקר שלום,
היום קרה דבר מוזר, בנסיעה ברכבת. קצת אחרי שאבא הלך, הרגשתי הילה חזקה מאוד של מוות מאחד התאים, חזקה כמעט כמו של אדם מת! ניסיתי לבדוק ממי זה מגיע אבל ההילה נעלמה ואחרי כמה דקות חזרה ואז שוב נעלמה, ככה כל הדרך להוגוורטס. אבל אני יודעת מי היו בתא הזה, שני ילדים מהכיתה שלי, שאני לא זוכרת את שמותיהם אבל אחד מהם הוא המגושם שהמיס את הקדרה שלו, והשני זה החבר של הרמיוני, יחד איתם היתה ג'יני, לונה סיפרה לי שהיא די נחמדה, היא לומדת שנה מתחתנו, אני מקווה שזו לא היא. טוב נראה לי שאני אלך לישון עכשיו, אז ביי-ביי עד הבוקר.
זו שוב אני, שכחתי לספר לך, מצנפת המיון אמרה היום משהו מוזר בשיר שלה, משהו על שצריך להתאחד בגלל שיש סכנה... נראה לי אני "אבקר" במשרד המנהל מחר, אני חייבת לבחון שוב את השיר בהגיגית.
יומה של אליזבת התחיל בשיעור המשעמם ביותר בתולדות הוגוורטס, תולדות הקסם. המורה, פרופסור בינס, פשוט הרצה והרצה על כל מיני דברים בקול חד גוני, ואליזבת ניסתה לשווא לכתוב את מה שהוא אמר, לרוב היא היתה מעתיקה את הסיכומים של הרמיוני בלילה, כמובן בלי ידיעתה. היום השיעור היה משעמם במיוחד ואליזבת כמעט ונרדמה, בערך באמצע השיעור היא הפסיקה לנסות לכתוב סיכום, וכתבה לרנסמיי מכתב מנחם על כך שאולי היא לא בהוגוורטס, אבל לפחות היא לא צריכה ללמוד תולדות הקסם. השיעור הבא של אליזבת היה שיקויים, המורה לשיקויים היה המורה הכי משוחד בבית הספר, הוא תמיד התקיל תלמידים שלא מסלית'רין וגריפינדורים בפרט. משום שהיה לאליזבת כוחות ערפדיים, רוב הזמן היא הצליחה ליצור את השיקוי שלה באופן נכון, או לפחות לתקן אותו לפני שנגרם נזק בלתי הפיך, כך שלרוב המורה, סנייפ, פשוט התעלם ממנה. אליזבת הכינה את השיקוי, היא טעתה מעט בכמות הטיפות מסירופ היחנון, אבל הצליחה לתקן את זה ברגע האחרון, והשיקוי שלה הצליח. אליזבת עצמה היתה מופתעת שהשיקוי הצליח, היא היתה כל כך מעופפת בשיעור, עד שהייתה בטוחה השיקוי שלה יהפוך לגוש דביק ומגעיל כמו של קראב. אבל היתה סיבה לכך שדעתה של אליזבת הוסחה, היא היתה לחוצה, כל השיער היד שלה בערה, הקעקוע הקטן דמוי הכוכב שקועקע על ידה זהר באור בהיר וכמו התחנן בפניה לבוא לאולימפוס, שתי קרניו התחתונות של הכוכב זהרו באור כהה וכמעט שחור, הוא נראה לגמרי לא טבעי, שתי הקרניים האמצעיות זהו באור כחול עדין, טורקיז מעט ירקרק, כמו הים. והקרן העליונה זהרה בכסף, זוהר מיוחד שנשמר לאביה.
|