לילה מכושף

בקשר לשאלה באיזה תקופה מתרחש הסיפור אז זה בערך שנה לפני שלילי וג'יימס התחילו ללמוד.

הפרק הזה מוקדש לכל מי שהגיב לי...:)

תודה רבה ותמשיכו להגיב:)

__________________________________________________________________________________________

כל הצד שלי היה מבולגן התנומה שלי עם ההורים שלי הייתה שבורה על הרצפה, אלבומי התמונות שלי היו מפוזרים על הרצפה.

דיימון, כריס, אליס וג'ין נכנסו לחדר.

"מה קרה פה" שאל דיימון.

"הדברים שלי, משהו פרץ לכאן והשרשרת של אמא שלי היא איננה" אמרתי מנסה לעצור את הדמעות.

"מי ירצה לגנוב את השרשרת של אימה שלך?" שאל כריס.

"אני לא יודעת, היא גם לא שווה הרבה" אמרתי.

"לפי דעתי כדאי לקרוא לדמבלדור" אמרה ג'ין.

"זה בטח הסלית'רינים" אמרה אליס.

"לא נראה לי אני דווקא בקשר טוב איתם" אמרתי.

דיימון הסתכל עלי כאילו אני חייזר.

"מה???" שאלתי.

"כלום" הוא אמר.

"טוב אני הולכת לקרוא לדמבלדור" אמרה ג'ין ויצאה מהחדר.

"אני חייבת למצוא את השרשרת של אמא שלי, זה הדבר היחיד שנשאר לי ממנה" אמרתי.

"הי אנחנו נמצא אותה ומי שגנב אותה יצטער על היום שהוא התעסק איתנו" אמרה אליס.

"אני רק רוצה למצוא את השרשרת" אמרתי וישבתי על הרצפה.

אחרי כמה דקות דמבלדור הגיע והבטיח למצוא את מי שפרץ לחדר וגנב את השרשרת אבל בתוך ליבי ידעתי שאני לא יקבל את השרשרת חזרה.

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

שבוע עבר מהפריצה ושכחתי את השרשרת בגלל אימוני הקווידיץ' והלחץ של המבחנים.

"שבוע הבא יש לנו משחק נגד סלית'רין אנחנו חייבים לנצח ברור" אמר ברנדון השומר והקפטן.

"הכי הרבה נפסיד" אמר דיימון.

"להפסיד זה לא אפשרות" צרח ברנדון "יש לנו קבוצה מעולה שלא תעיזו להגיד את המילה הזאת עוד פעם ברור".

"בקצב הזה במקום להתאמן נבזבז את הזמן על שיחת עידוד קדימה לשמיים" אמרתי ויצאתי למגרש.

האימון היה טוב מצאתי את הסניץ' חמש דקות אחרי שברנדון שחרר אותו והוא היה בעננים.

אחרי שכולם הלכו אני נשארתי במגרש כדי לעוף קצת וראיתי את פיטר הילד החדש עולה על המטאטא שלו.

"הי" קראתי וירדתי אליו.

"הי" הוא אמר "ראיתי את האימון שלכם את טובה".

"תודה" אמרתי והסמקתי.

"תלמדי אותי לעוף כמוך" הוא חייך.

"בטח" אמרתי "דבר ראשון אם תחזיק ככה את המטאטא תגמור בתוך העץ".

"אז איך להחזיק אותו?" שאל.

"ככה" הראיתי לו "ותמרי".

הוא המרי ואני בעיקבותיו.

"ככה הרבה יותר קל לעוף" הוא אמר וחייך החיוך שלו המיס אותי.

"תראה את השמש" אמרתי השמש בדיוק שקעה וזה היה מחזה מדהים ביופיו.

"זה רומנטי כל כך" הוא אמר והסתכל עלי.

"כן" אמרתי נבוכה.

"רוצה לצאת איתי להוגסמיד?" שאל.

"אני ישמח" אמרתי.

_______________________________________________________________________________________

אני צריכה רעיון לשם של הפרק אני ישמח אם למשהו יהיה רעיון.

ותגובות.........

הפרק הקודם		הפרק הבא