השתדלתי לעשות פרק ארוך יותר. אשמח לתגובות :) הארי פקח את עיניו והתרומם מהמיטה, הוא הסתכל מבעד לחלון, השמש כבר עמדה באמצע השמיים. הארי הסיר את הפיג'מה שלו ולבש מכנס ארוך וחולצת טי בצבע ירוק. כשסיים להתלבש הוא ירד אל חדר האמבטיה וצחצח את שיניו. לאחר מכן הוא אכל מארוחת הבוקר שקרייצר הכין לו. בעודו אוכל את הטוסט שמע הארי נקישות בדלת, הארי השאיר את חתיכת הטוסט והלך לפתוח את הדלת. בדלת עמדו הרמיוני, ג'יני, ג'ורג ורון, מחייכים. "הארי.. מה שלומך ?" שאלה הרמיוני, עדיין מחייכת. "מעולה, מעולה." השיב הארי. "חשבתי שנבלה קצת היום, אתה יודע, לפני תחילת הלימודים.." המשיכה הרמיוני. רון התפרץ לדבריה "היא החליטה להשלים את השנה השביעית, היא תלמד ביחד עם ג'יני." " גם רון וג'ורג רוצים לפתוח שוב את החנות בקרוב, אז לא יישאר לנו הרבה זמן לבלות יחד" הוסיפה הרמיוני. נהדר. פתיחת החנות תוכל לרפא את ג'ורג מהאבל שהוא שרוי בו. חשב הארי. "אוקיי. אז מה חשבתם לעשות היום ?" שאל הארי. " חשבתי שנבקר בעיירה טורקי, יש שם מקומות בילוי בשביל קוסמים, וגם ים.." אמרג'ורג. " לך תביא בגד ים ונזוז" הוסיף. הארי עלה לחדרו וחיפש שם בגד ים, אחרי כחמש דקות הוא מצא אותו, היה זה בגד ים בצבע לבן עם ציוריים צבעוניים. הארי החליף את המכנסיים שלו בבגד הים וירד אל קומת הכניסה, שם חיכו לו החברה. עכשיו הוא שם לב לבגדי הים שרון וג'ורג לבשו. " לקחת הכל ? יופי. זזים" אמרה הרמיוני. הם התעתקו לעיירה. טורקי הייתה עיירה יפיפייה, בתים לבנים, נוף ים מדהים. ג'ורג הוביל את החבורה אל חוף הים, החול היה בצבע זהוב, הים בצבע השמיים ואפילו מזג האוויר היה מעולה. "טוב. זה חוף הים של המוגלגים, כדי להיכנס לחוף שלנו צריך להיכנס לשרותים ולהגיד לדיוקן של המלך ארתור את הסיסמה 'חד קרן ורדרד' " הסביר ג'ורג. הארי נכנס עם רון וג'ורג אל שירותי הבנים. הדיוקן של המלך עמד בקצה השמאלי של מבנה השירותים, ממש ליד מייבש היידים. "אבא שלי ממש רצה להתקין לנו כזה בבית" אמר רון והצביע על המייבש. הארי גיחך, זה היה מאוד אופייני לאדון וויזלי. הם אמרו את הסיסמה לדיוקן וזחלו דרך המנהרה שנוצרה. המנהרה הייתה חשוכה למדי. "הם לא חשבו להתקין פה תאורה" זעף רון. כעבור שבע דקות הם יצאו מהמנהרה. הארי פער את פיו בתדהמה. החוף אומנם נראה בדיוק כמו החוף המוגלגי אבל כל השאר היה שונה לחלוטין. על החוף פעלו כמה דוכנים, דוכן אחד מכר ממתקים, בניהם: סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים, צפרדעי שוקלד, שרביטי במבליק, עוגות קדרה ועוד. חנות אחרת מכרה בגדי ים שהחליפו צבעים במהירות. היו גם חנויות שמכרו שתייה חריפה, סתם אביזרים ומשחקים. הארי ראה כמה חברה צעירים רוכבים על משהו שנראה כמו גלשן אבל הייתה לו צורה אחרת וזה גלש בכוחות עצמו, ללא קשר לרוח. על החוף שיחקו ילדים קטנים במטאטאי צעצוע וזללו ארטיקים מיוחדים. החבורה בחרה מקום שקט על החוף והתמקמה שם. "אני רוצה לנסות את הגלשנים האלו, זה כמו מטאטא אבל על הים, שמעתי שזה שיא הכיף" אמר רון. הארי ורון הלכו לדוחן על מנת להשכיר את הגלשנים האלו,הם הזמינו חמישה גלשנים וחזרו אל הבנות וג'ורג. רון החזיק את ידה של הרמיוני, שלבשה בקיני בצבע סגול בהיר, ולקח אותה לים. ג'ורג לקח מהארי את הגלשן שלו ורץ לים, מה שהותיר את ג'יני והארי יחד. ג'יני חייכה אל הארי והוא החזיר לה חיוך רחב. " בוא ננסה את הגלשנים, נקווה שזה הולך כמו עם מטאטא" אמרה ג'יני. כשהם הגיעו אל הים הם נעמדו על הגלשנים וניסו להתייצב. זה באמת היה כמו על מטאטא, רק בעמידה. הארי וג'יני גלשו אחד ליד השני. "ג'יני. אני אוהב אותך" אמר הארי לפתע. "גם אני אותך" השיבה ג'יני בצעקה, על מנת לגבור על רעש הגלים. ג'יני קפצה מהגלשן שלה אל הגלשן של הארי ואחזה בו חזק על מנת לא ליפול. ג'יני עצמה את עיניה ונישקה אותו. לרוע מזלם הם איבדו שליטה על הגלשן ונפלו שניהם למים. הם התפרצו בצחוק מתגלגל. "הארי, תראה את הרמיוני, היא גרועה על זה כמעט כמו על מטאטא" אמרה ג'יני והצביעה על הרמיוני ורון שגלשו בקרבת החוף. הרמיוני אכן לא הסתדרה על זה ולכן היא חזרה לחוף על מנת לקרוא את הספר שהביאה עימה. רון התקרב אל ג'יני והארי ושלושתם התחילו לגלוש יחד, מנסים פעלולים שונים. אחרי כשעה הם התעייפו וחזרו לחוף. רון נשכב ליד הרמיוני ופלט לעברה " בואי נשחה". שניהם נעלמו בים כעבור דקה. הם השתעשעו במים, השפריצו זה על זה והתנשקו מפעם לפעם. " איך היה הספר ?" שאל רון בציניות. הרמיוני שלא שמה לב לנימת דיברו השיבה באריכות על מה שקראה בספר. רון נאנח. בינתיים הארי וג'יני על החוף דיברו על ג'ורג " הוא נראה לי בסדר, תראה, הוא מנסה להתחיל עם הבחורות שם" אמרה ג'יני. כמה אנשים שקלטו אותו על החוף באו לבקש ממנו חתימה, אחרים ביקשו ללחוץ את ידיווכו'. לקראת ערב נהיה קריר, הם לבשו שוב את בגדיהם והלכו להזמין בירצפת. " איזה כיף היה !" אמר רון ונישק את הרמיוני על הלחי. "כן. ממש נהנתי" השיבה לו הרמיוני. הם שתו את הבירצפת. הארי חשב שזה היה יום נהדר, אפילו הוא שכח לרגע שלפני שבועיים הוא הרג את וולדמורט, זה נראה אפילו מגוחך בעיניו.
|