שומר אחותי

שמעתי אותה אומרת לו שהיא אוהבת אותו.

ידעתי שהיא לא ממש אוהבת אותו, אבל היא הפיגה את האלכוהול בגוף שלה.

נשמתי לרווחה.

היא יצאה מכלל סכנה, לבינתיים.

עד ששמעתי את הרחש, הרחש הכאילו כלום, כאילו שום דבר.

החוורתי מייד.

הנשימות שלי הפכו מהירות ועצבניות.

ידעתי מי עומד להגיע, ידעתי גם למה.

בגללה.

הם החליטו שהיא הייתה יכולה לגלות!

מי יודע אם הם יסתפקו באזהרה הפעם...

מייק חייב ללכת! עכשיו!

ידעתי בדיוק מה צריך לעשות ברגע שהם באים, כל השנים עברתי אלפי תדרוכי כבוד בכבודם.

ולא זכרתי באותו הרגע כלום.

לא היה לי מושג מה לעשות, הם התקרבו יותר ויותר...

שמעתי שאיפה חדה, איימי הבחינה בנשימות שלי.

"מייק, אתה חייב ללכת! עכשיו!" היא אמרה בקול מתון אך מבוהל, היא לא הצליחה להחביא זאת לגמרי.

מבלי להגיד מילה, הוא קם והסתלק.

במהירות הבזק ירדתי במדרגות והצטרפתי לאיימי למטה, רק ישבנו שנינו על הספה, אייימי מאחורי ולא אמרנו מילה.

לאף אחד מאיתנו לא היה ספק למה הם פה.

הדלת נפתחה בעוצמה.

"איימי קלון, אנא התייצבי למשפט" אמר אחד מהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא