להשתחרר

הוא היה אביר חלומותיה. גבוה, שיערו הבלונדיני הארוך גולש על כתפיו החסונות. הוא היה פשוט מושלם. בלטריקס הייתה מאוהבת בלוציוס עד מעל הראש, ולוציוס הסמיק קלות כל פעם שעבר לידה. הוא היה גם אהוב על וולדמורט, דבר שהעלה את ערכו בעיניה.

***

זה קרה פתאום. יצא להם להיות יחד במארב. הם ישבו ביחד על הדשא ליד אגם נוצץ. הירח והכוכבים השתקפו במים הצלולים. אוויר הלילה היה טהור וקר, וזה היה נפלא לשבת שם.  לוציוס הרגיש שהוא לא יכול יותר. הוא כל כך אהב אותה, והוא חשב שהיא כל כך יפה. יושבת לה שם, דרוכה לכל רעש, שערה המקסים גולש על פניה, חושף שפתיים מלאות ויפות. הוא הרגיש שהוא חייב לנשק את השפתיים האלה. "אה.. בלטריקס... רציתי לומר לך משהו". לוציוס מלמל. "כן?" אמרה בלטריקס. הוא התקרב אליה ואז בלי אזהרה הוא נישק אותה נשיקה מופלאה וחמה על שפתותיה.

תגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא