קווידיץ'!

היי, 

בבקשה תגיבו, אני ממש צריכה תגובות (גם בונות!)... 

נקודת מב של הרמיוני - 

"רוז, חמודה, בואי לפה רגע!" קראה הרמיוני.

"מה אמא?" אמרה בסקרנות, ורצה מיד לחדר הוריה.

"תשמעי, אני יודעת שמאוד חשובים לך הלימודים, כמו לי, ואני רוצה שתכיני שיעוריים ותמשיכי להצטיין, אבל חשוב שיהיו לך חברים, ושתהיי ידידותית ונחמדה לחברה. בסדר? הסבירה הרמיוני

"לגבי הלימודים - בסדר, את יודעת שאני מנסה, ואם אני צריכה משהו, אני תמיד יכולה ללכת לאלבוס, ללילי, לג'יימס, להוגו את לפרופסור נוויל, נכון? ואמא? אתם לא תשכחו לכתוב לי נכון? תכתבו לי הרבה, טוב? שאלה.

"בוודאי! את חושבת שנוכל לשכוח?" שאלה הרמיוני בפליאה למשמע השאלה. 

"לא.." ענתה רוז בביישנות. 

"יופי, עכשיו, גמרת לארוז, נכון? אז לכי לאבא ובקשי ממנו שיוציא לך את המזוודה אל המכונית. וקראי להוגו אליי, טוב חמודה?" אמרה הרמיוני.

"כן, גמרתי לארוז, אני אגיד לאבא ואקרא להוגו." ענתה רוז. 

"מעולה, רוזי שלי." אמרה הרמיוני וכבבר התחילה להתגעגע לביתה.

כעבור מספר דקות עלה הוגו אל הרמיוני. 

"מה?" שאל בעצבנות.

" היי, כדי לך לדבר יפה!" כעסה הרמיוני.

"אני מצטער אמא." ביקש סליחה והשפיל את מבטו.

"יופי, רציתי לבקש ממך משהו - אני יודעת שאתה יותר קטן מאחותך, אבל תדאג שהיא בסדר, טוב? ואל תגיד לה מילה על זה. אם קורה משהו ישר תכתוב לנו. בסדר חמודי? ביקשה הרמיוני.

"כן, בטח." ענה.

"יופי חמוד שלי. אתה יכול ללכת, ותגיד גם לאבא להוציא את המזוודה שלך למכונית טוב? אמרה לו.

"הוא כבר שם אותה במכונית." אמר הוגו.

"אהה, יופי." אמרה בפליאה.

הרמיוני הסתכלה על בנה הולך ופנתה מבטה אל הפלאפון הרוטט, ושמה לב שהארי מתקשר אליה. 

"שלום הארי, רצית לשאול האם ניפגש בקינג קרוס נכון? שאלה הרמיוני.

"כן." אמר הארי.

"טוב, אז מה דעתך ליד רציע תשע? לפני הכניסה לרציף תשע ושלושה רבעים? כדי שלא יהיו הרבה אנשים." אמרה הרמיוני והרגישה יודעת הכל.

"בסדר גמור, להתראות בתחנה, ביי." אמר הארי.

"ביי-ביי." אמרה הרמיוני וניתקה את הפלאפון.

יצא קצת יותר ארוך, מקווה שנהנתם, הפרק הבא יהיה יותר טוב.. 

בבקשה תגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא