לכבוש את ליבה

"למה אתה חושב שטדי לופין-"

"כי הוא שובר הלבבות הכי גדול בהוגוורטס! בחייך, כל בת שהוא רצה להשיג, הוא השיג, הן נופלות לרגליים שלו כמו זבובים, אני אומר לך...אני אפילו חושב שהוא התמזמז עם החברה המלחיצה הזאת שלה, בוני..." אמר טום.

"לא התכוונתי לזה, טום. התכוונתי למה שהוא יסכים לעזור לנו? אני מכירה את טדי, הוא די קרוב למשפחה שלנו כי דוד שלי הארי הוא הסנדק שלו, ואין לו אף משפחה חוץ מסבתא שלו ומאיתנו.. והוא לא טיפוס של השטויות האלו, יש המון בנות פי אלף יותר טובות מאחותי שהוא יכול להשיג, למה שהוא ירצה לבזבז את הזמן על לנסות להשיג מישהי כמו אחותי?" אמרה דומיניק.

"בגלל שאנחנו הולכים על מזומנים" אמר טום בערמומיות.

"היי, טדי! טדי!" שמע טדי קריאה מוכרת מאחוריו. הוא בדיוק היה באמצע בדיחה שסיפר לג'ני, והיא נראתה די משועשעת ממנה, אולי הוא אפילו היה גורם לה לצחוק, לכן הוא לא שמח כל כך ששני תלמידי שנה רביעית קראו לו.

"זאת לא הבת דודה שלך?" אמרה ג'ני והביטה בטום ודומיניק הרצים לעבר טדי.

"לא בדיוק... תסלחי לי לחמש דקות" אמר טדי.

"טדי!" קרא טום, מתנשף מהריצה.

"היי מוניק, היי גמד שנה רביעית. מה אתם רוצים?" שאל טדי בעצבנות.

"ממתי אתה מעשן?" שאלה דומיניק שהביטה בבדל הסיגריה שטדי אחז באצבעותיו.

"ממתישהו, מוניק, ותעשי טובה, על תספרי על זה להארי" אמר טדי בעצבנות.

"טוב, מוניק, בואי ניגש לעניין.." מלמל טום בשמץ עצבנות קלה.

"מה העניין?" שאל טדי שנראה די משועמם מכל העניין. הוא גם חשש שג'ני תאבד מסבלנותה ותימאס לחכות לו בזמן שהוא מדבר עם שני גמדי שנה רביעית האלו.

"טוב, אז... אני ודומיניק יוצאים. כלומר, יצאנו, אנחנו לא יכולים לצאת עכשיו. הבעיה היא שאבא של מוניק, הוא לא מוכן שדומיניק תצא עם בנים עד ש.." טום לקח נשימה עמוקה.

"עד שאחותה ויקטאור תצא עם בנים. ולאחותה אין שום עניין להתחיל לצאת עם בנים ככה שאני ומוניק לא יכולים לצאת ביחד... וכאן אתה נכנס לתמונה" אמר טום.

טדי צחק. "נכנס לתמונה? איך אני קשור לזה?"

טום הסמיק כמו עגבנייה, הוא נראה לפתע לחוץ ומובך מאוד.

"רצינו ש..תנסה להשתמש ב"קסמים" שלך עם בנות איתה, אתה יודע לגרום לה להתאהב בך ואז היא תסכים לצאת איתך..ואז אני אוכל לצאת עם טום" אמר דומיניק בביישנות.

טדי העביר את מבטו מטום, ואז מטום לדומיניק, ושוב פעם לטום.

"אתם רציניים? תקשיבו, אולי זה היה יכול להיות חביב ונחמד לקחת לעצמי אתגר לגרום לפסיכית פריקית להתאהב בי, אבל רואים את הבחורה הזאת שם? אני די דלוק עליה ואני מעדיף עכשיו להתרכז בלהתחיל איתך, ולא עם אחותך המעורערת" אמר טדי.

"טדי, בבקשה! אני אוהבת את טד ו-"

"כן, כן, אהבה של תלמידי שנה רביעית גמדים מאוד מעניינת אותי. אז זהו, שלא. תקשיבו מוניק, גמדון, אני מצטער על סיפור האהבה ההרוס שלכם, אבל אני לא מעוניין-"

"כמה אתה רוצה?" שאל לפתע טום, הבעתו נחושה.

"סליחה?" שאל טדי בבלבול.

"כמה אתה רוצה? אוניות? חרמשים? תגיד כמה, לא חסר לי כסף. יש לי שני הורים גרושים כבר שנה שדואגים לשלוח לי "פיצויים" כבדים. חמישים אוניות? שישים? שבעים? תגיד כמה אתה רוצה" אמר טום ללא בושה.

טדי הביט בו מהורהר. הוא הגניב מבט מהיר לעבר ג'ני. נראה שהוא מתלבט לכמה דקות ואז- "בוא נשמע מה יש לך להגיד, ילד".

"אני שונאת שיקויים. מישהו מוכן להזכיר לי למה הייתי כל כך דפוקה ולקחתי שיקויים מוגבר?" שאלה ויקטואר וצנחה על מיטתה שבמגורי הבנות.

"תגידי תודה שלא המשכת בגילוי עתידות. המורה הזאת פסיכית, טרלוני, פסיכית לגמרי. היא בת איזה מאה ו-"

"תאמיני לי שיש לי מספיק טראומות מפרופסור טרלוני, את לא צריכה להזכיר לי" אמרה ויקטואר ובוני הנהנה בהסכמה.

"חקר המוגלגים דווקא נחמד. שאלתי את המורה מה זה מקדונל'ס, אנה" אמרה בוני.

"לא שהפרופסור סהלוגרן לא נחמד. הוא בסדר, אפילו שאומרים שהוא היה פחות טוב מאבא שלו שלימד כאן שיקויים לפני חמש עשרה שנה..אני פשוט אף פעם לא התחברתי לקטע של שיקויים. לשבת בכיתה מחניקה שמאחוריי קבוצה של מטומטמות שמתלהבות משיקוי האהבה שאנחנו מכינים" אמרה ויקטואר בגלגול עיניים.

"טוב, בואו נרד לאולם הגדול לארוחת צהריים... אני היחידה שאין לה כוח לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל?" אמרה אנה בעוד הבנות יוצאות מחדרן.

"זה דווקא השיעור האהוב עליי" אמרה ויקטאור.  

לאחר שעתיים של שיעור התגוננות מפני כוחות האופל יצאו שלושת הבנות מהכיתה מותשות לחלוטין. כל מה שהן רצו היה ללכת לנוח במדשאות בית הספר, בצל הרוח הנעימה והקיצית, ליד האגם הגדול. וכך הן באמת עשו.

"אולי זאת לא תהיה שנה כל כך גרועה...עדיין יש את כל האידיוטים מסביבנו, אבל יש לנו אחת את השנייה" אמרה אנה.

"מסכימה איתך" אמרה בוני בדיוק כשהבנות שמעו קריאה מאחוריהן.

"ויק! היי, מה נשמע?" אמר טדי לופין, חיוך מרוח על פניו.

"היי טדי..." אמרה ויקטואר בהרבה פחות התלהבות. היא אמנם הכירה את טדי, הוא היה סוג של בנדוד מרוחק למרות שלא היה ביניהם שום קשר דם מוחשי, אבל דודה, הארי פוטר המפורסם, היה הסנדק שלו. בכל מקרה, היא הייתה די בטוחה שטדי חושב שהיא פריקית מוזרה כמו שכולם חשבו, וגם היא לא חיבבה אותו במיוחד, ואת איך שהיה מחליף חברות כמו גרביים.

הוא התיישב לצדה ולצד חברותיה. בוני הרימה גבות בשאלה אבל אנה נראתה די מרוצה. היא תמיד חשבה שטדי חתיך.

"אמרו לך פעם שאת יפה, ויק?" אמר טדי בפתאומיות, מתעלם לגמרי מנוכוחתן של אנה ובוני. אנה פלטה שיעול, בוני כמעט פערה את פיה וויקטאור הביטה בטדי כהמומה.

"אתה רציני?" היא שאלה, קולה משקף חוסר אמון מובהק. להפתעתה, הוא רק חייך אליה חיוך גדול והסיט קצוות שיער מאחורי אוזנה.

"לא יודע, שמתי לב שאת נראית טוב היום" אמר טדי. חבל שהוא לא הבין עם מי מצפה לו עסק. ויקטאור העיפה את ידו של טדי בכעס.

"תירגע, לופין. אני לא אחת מהבנות שקונות את המשפטים שלך" אמרה ויקטואר בכעס.

טדי משך בכתפיו. "מי אמר שזה מה שניסיתי לעשות? בסך הכול החמאתי לך" אמר טדי בקול כל כך תמים שלרגע ויקטאור כמעט האמינה לו.

"למה שלא תחזור לעדר המעריצות שלך, לופין?" אמרה בוני בעוינות. טדי התעלם ממנה.

"את יודעת, ויק, אולי כדאי לך להשתחרר קצת" אמר טדי בשובבות. ויקטואר הרימה גבה.

"אנחנו עוד נדבר" הוא אמר וקרץ לה, והתרחק משם בהליכה טדית אופיינית.

"מה זה היה?" שאלה אנה.

"אין לי מושג" אמרה ויקטואר בכנות. 

הפרק הקודם		הפרק הבא