רמוס לא רצה לתחקר את לילי כשהיא במצב כזה. הוא היה רגיש ואדיב מטבעו, והוא ולילי הרגישו כמו אחים. הוא לא רצה לגרום לה לדבר בכוח. הוא רק חיבק את כתפה, והעמיד פנים שהוא לא רואה את הדמעות שהיא עוצרת. לבסוף, לילי נשברה והחלה לבכות חרישית אל-תוך כתפו של רמוס. הוא רק חיזק את החיבוק שלו סביב כתפה. "די די לילי. ששש... די. די" הוא לחש לה, מלטף את שערה האדמוני. אם יש דבר אחד שהוא ממש טוב בו (והוא היה טוב בהרבה דברים) זה לעזור. "אוי, רמוס אני רוצה להפסיק" לילי לחשה לו, ורק נאחזה חזק יותר בכתפו. "א-אני פשוט לא מסוגלת!" היא בכתה. מכיוון ששניהם היו בני 17 הם ישבו בשורה האחרונה, ולילי בכתה כה חרישית שזה נראה כאילו היא מנמנמת על כתפו. הישיבה עברה עליהם כך, חבוקים כמו אח ואחות. *****
סוורוס ישב בתאו עצבני. עד שהוא משלים עם לילי, היא חייבת לרוץ לא של המדריכים. היא כזאת... מושלמת. היא אפילו לא חברה שלו, והיא הרי אוהבת מישהו אחר. 'וזאת בהחלט הרגשה מוזרה' חשב סוורוס 'אחרי שאתה מתנשק איתה'. הוא ישב, אצבעותיו תופפות על ירכו, והוא מביט בחלון. *****
"הו, פוטר, אתה חייב לספר לנו את זה," אמר סיריוס, שרביטו מופנה כלפי ג'יימס. ג'יימס עיקם את אפו. "אני מחכה לירחוני." הוא אמר. "אם הוא כבר לא יודע". "לא יודע?..." החל פיטר לשאול, אבל סיריוס הסיק את המסקנה הנכונה תוך רגע. "לילי. אני צודק, קרניים?" שאל סיריוס. ג'יימס נאנח. "כן..." הוא סינו מבין שיניו. "אבל איך זה קשור לרמ'?" שאל פיטר. סיריוס גילגל עיניים. "הם מדריכים, פיטר," הוא סינן מבין שיניו. "חוצמזה, הם כמו אחים אחד לשני." ג'יימס החל להשתק. "הו, קרניים, מה לעזאזל יש'ך?" שאל אותו סיריוס. "אחמץ... שקל-- אהחהעהענ" ניסה ג'יימס להגיד, אבל בגלל שהוא השתנק הוא לא הצליח לומר זאת. "אווו, ג'יימס, אם הייתי חייזר הייתי ממש שמח לענות לך" אמר סיריוס במתק שפתיים ובציניות. "אבל אני לא, אז באנגלית, אם אפשר." "א-אני פשוט מופתע שרמוס קרוב אל לילי יותר ממני, והוא עצמו בכלל לא אוהב אותה." אמר ג'יימס, החנק עוד ניכר בקולו. "אאאאאזז..." אמר סיריוס, מושך את האותיות. "אתה מוכן לספר לנו מה קרה?" "אני באמת אשמח לשמוע" אמר רמוס, שבדיוק נכנס לקרון. "היא בכתה עכשיו, 'תה יודע". ג'יימס גלגל בפניהם את כל הסיפור, מתחנת הרכבת עד שחזר לקרון. "...ואז" סיים ג'יימס את סיפורו, "הגעתי לקרון." כולם נראו המומים. ואז פיטר כיווץ את מצחו. "רמוס, מה יש'ך על הכתף?" שאל פיטר. כתגובה אוטומטית כל השלושה הביטו בכתפו. "אוה, זה," אמר רמוס. "השלולית?" שאל את פיטר. הנ"ל הנהן. "אהה... לילי בכתה כל הישיבה." הוא אמר. "ואיך זה קשור לכתף שלך?" שאל פיטר. "היא בכתה עליה, יא אידיוט" ענו שולושתם יחד. ------------------------------------------------------------------------------ פליז תגיבו D:
|