חזרתו של טום רידל

סעודת ליל כל הקדושים התקיימה בשמונה בערב.

כשאמיליה וטדי קראו לרוז לבוא איתם היא אמרה "אני אבוא אחר כך".

אמיליה משכה בכתפיה והם הלכו.

פתאום הכל שוב השחיר וכשרוז התעוררה היא ראתה שהיא מלאה בצבע.

' איך זה יכול להיות?' חשבה רוז.

בסוף היא החליטה לא לחשוב על זה וללכת לסעודה.

כאשר היא נכנסה כבר הוגשו הקינוחים.

היא התיישבה ליד אמיליה וטדי בשולחן של רייבנקלו.

"מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" שאל טדי.

"האמת, גם אני לא יודעת" ענתה רוז.

כעבור חצי שעה, הסעודה הסתיימה וכל התלמידים יצאו מן האולם.

רוז הלכה לעבר המעונות של רייבנקלו יחד עם טדי ואמיליה, אך פתאום נעצרה.

"מה קרה, רוז?" שאל טדי.

"רוז, בואי כבר" אמרה אמיליה.

אך רוז לא ענתה, ורק הצמידה את אזנה לקיר.

"מה קרה לך רוז?!" שאלו אמיליה וטדי פה אחד.

ושוב, רוז לא ענתה, אך לפתע קפצה בבהלה.

היא שמעה קול מוזר, קול קר כקרח, נוטף ארס ומעורר חלחלה.

"לקרוע... לסשף... להרוג..."

"רוז , אולי תואילי בטובך להסביר לנו מה קרה לך? " שאלה אמיליה ברוגז. היא לא אהבה שהסתירו ממנה דברים.

ואז, הקול נשמע שוב:

"כל כך רעב... כל כך הרבה זמן... להרוג... הגיע הזמן להרוג"

"תקשיבו!" אמרה רוז בבהלה.

"רוז מה-" התחיל טדי להגיד.

"ששש..." השתיקה אותו רוז.

היא אימצה את אוזניה.

מרחוק, מהקומה שמעליהם הולך ונחלש, היא שמעה את הקול: "אני מריח דם...אני מריח דם!"

הפרק הקודם