לילה לילה סינדרלה

היושים,

הרבה זמן לא כתבתי ואני חושבת שרובכם גם לא ממש זוכרים את הסיפור/אותי.

אבל סיימתי לפני שלוש שנים בערך לכתוב את הפאנפיק ורציתי לחזור לכתוב סו.. תהנו חברים

ולא לשכוח תגובות בסוף (;

---

"נו לילי, איך היה הנשף?"

לילי לא הופתעה שאחיה חסר הטאקט הוא הראשון ששאל את השאלה המתבקשת שכנראה רצה במוחה של כל משפחתה. אלבוס היה פשוט היחיד שהיה לו את האומץ לשאול. 

מאורות אמש הציפו את זכרונה והיא מצאה את עצמה מסמיקה וממלמלת במבוכה "היה בסדר" בעודה מתייבת בשולחן. היא קיוותה שמשפחתה לא שמה לב למבוכתה, ויותר מכך היא קיוותה שהם לא ראו את הנער המיסתורי עימו רקדה רוב הלילה.

אך נסתבר שהם כן ראו, או לפחות ג'יימס ראה והיה מספיק מעצבן כדי לומר זאת בקול.

"מי היה הנער שרקדת איתו כל הערב?" אם מבטים יכולו להרוג, כנראה שג'יימס כבר לא היה בן החיים. לילי קיוותה שהאדמה תבלע אותה ורצוי שגם את ג'יימס אך היא ידעה שזה לא באמת יקרה.

"לא יודעת" היא הפטירה לעברו והתפללה שאביה לא שמע את שאלתו של ג'יימס.

אך תפילותיה לא נענו, וכעבור רגע אביה הביט בה במבט מודאג "מה זאת אומרת 'לא יודעת'?".

"לא יודעת אבא," היא נאנחה "ואל תסתכל עלי ככה." הארי הביט באישתו במבט מודאג.

"מתוקה, מה דעתך על כריסטיאן ווד?" ג'יני שאלה בזהירות, כריסטיאן היה השידוך האדאלי מבחינת הוריה, הוריו היו מכרים של הוריה, משפחה עמידה בעלת מעמד גבוה. 

"אמא, הוא פוץ שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת." רטנה לילי.

"ליליאן!" אביה הסתכל עליה במבט כעוס "שמרי על הפה.".

"אני צריכה צריכה ללכת להתארגן." היא הביטה בו במבט לא מרוצה ועזבה את השולחן.

היא ידעה שגם אם היא תצליח למצוא את אהבת חייה בנשף הדבילי שהוריה מכריחים אותה לעשות הוריה לא בהכרח יסכימו לנישואים אלו. הוריה רצו שהיא תתחתן עם בחור בעל מעמד ותואר בעולם הקוסמים, בחור כמו ווד. 

לילי שנאה אותו, הוא היה סנוב, בעל אגו רב שתמיד התנשא מעל כולם. היא נאנחה, יש לה עוד יום ארוך לפניה, והיא לא תתן לכרסטיאן ווד להרוס לה אותו.

---

הערב הגיע והיא חיכתה בקוצר רוח לראות את הבחור המסתורי שלה. 

היא סרקה את הקהל שהביט בה בציפייה אך לא היה סימן מהבחור עימו רקדה ערב קודם לכן. אך בסוף גרם המדרגות היא זיהתה את לי ניקולס ג'ורדון, הידוע גם בכינויו ניק, חברה הטוב ביותר. 

היא לא ציפתה לראות אותו, היא הייתה בטוחה שהוא נסע למשחק קווידיץ' של אביו בצרפת. 

היא ירדה במדרגות המובילות אל רחבת הריקודים ונעתה לידו המציעה לה להתלוות אליו לריקוד בנימוס מאוסה. 

"מה אתה עושה פה?" לילי שאלה באודה מצחקקת עקב אילתור הצעדים של ניק. ללא ספק הוא לא היה בנוי לכל הטקסים המנומסים האלו.

"לא הייתי נוטש אותך כאן לבד." הוא קרץ לה וסובב אותה.

"טוב לראות אותך." היא חייכה אליו, היא התגעגעה אליו, למעשה הם לא נפגשו מאז שהיא סיימה ללמוד. 

"טוב לראות אותך," הוא ליטף את לחייה "ואני חושב שיש כאן עוד בחור שחושב כמוני." 

לילי עקבה אחרי מבטו, מופתעת לגלות את עיני השקד שסחפו אותה קודם לכן. "לכי אליו." ניק שחרר את ידה, קד לה קידה ותוך שניות ספורות הוא נעלם בקהל הרוקדים.

הבחור המסתורי פסע לעברה ולילי מצאה את עצמה מלאת ציפייה לרקוד עימו שוב. הבטן שלה התהפכה והיא יכלה להישבע שהוא שם לב לכך שהיא הסמיקה כאשר הוא הושיט לה את ידו.

---

ניק עקב במבטו אחרי חברתו הטובה רוקדת, הוא מעולם לא ראה אותה מסמיקה בגלל בחור, למעשה היו רגעים שהוא חשב שהיא לסבית אפילו. הוא יכל להישבע שהוא מכיר את הבחור עימו היא רקדה, אך הוא אינו ידע מהיכן זיהה אותו.

הוא המשיך לצפות בהם עוד מספר רגעים ולאחר מכן הלך לחפש את בת זוגתו בעודו מגחח לעצמו, לילי מאוהבת, גם אם היא אינה מוכנה להודות בכך.

---

"לא תאמר לי מי אתה?" לילי שאלה בעודה פוסעת בגן עם הבחור המסתורי. היא הייתה להוטה לדעת מי הוא ומדוע היא אינה פגשה אותו עד היום.

"למה זה כל כך משנה לך?" הוא החזיר לה בשאלה. היא הייתה כל כך יפה, אור הלבנה גרם לה להראות כמו מלאך זוהר שמחכה לחזור לגן עדן, והוא ידע שהזמן שלהם שאול.

הוא הביט בעיניה בעודה אמרה "אתה שונה מרוב הבנים שאני מכירה, אני סקרנית לדעת מי אתה.".

'אם היא רק הייתה יודעת,' הוא נאנח לעצמו "יש דברים שעדיף לא לדעת." 

הוא נשק לראשה "אני צריך ללכת, ואני חושב שאת צריכה לחזור לנשף שלך".

"אל תלך, בבקשה. אני לא אשאל יותר מי אתה, אני מבטיחה." הוא הרגיש שהוא נקרע בן הדחף לנשק את שפתיה ולאמץ אותה לליבו אך הוא ידע שהוא מוכרח ללכת.

"נתראה מחר סינדרלה." הוא לחש באוזנה וכעבור רגע נעלם באפלה.

הפרק הקודם