המלחמה הראשונה

הפרק שלך

"אני לא מאמין" אמר לופין

"אתה רציני?" שאל סיריוס "הקטנצ'יק הזה הוא זה שצריך להציל אותנו?"

"נראה שכן" אמר ג'יימס

הם ישבו בביתם של משפחת פוטר שבמכתש גרודיק

"אז אתם לא יוצאים מפה עכשיו?" שאל לופין

"לפי מה שאמר דמבל-"  היא נקטעה על ידי בכיו של הארי הקטן היא רצה  אילו ולקחה אותו בידיה

היא חזרה אליהם ואמרה "ככה דמבלדור אומר שבחוץ  נהיה שוב פגיעים"  

לופין לקח את הארי על ידו ואמר "שלום קטנצ'יק אתה זה שתציל אותנו?"

"אולי תישארו לישון פה מאוד משעמם פה לבד" אמר ג'יימס

"מצטער לא יכול עניני המסדר" ענה סיריוס

"ירח מלא הלילה" לופין לא היה צריך להמשיך

"לילה קל" איחלה לו לילי

"תודה וגם לכם" אמר והצביע על הארי

כולם צחקו

                                                  _ _  _ _ _ _ _ _ _          

הוא ישב על כיסה גבוה והביט בצעיר כבן ה20  המשתחווה בפניו "קום פטריק"

הוא אמר בקולו הקר "מה רצונך?"

"אדוני יש בפי בשורות משמחות"

"דבר" האדון פקד בקולו הקר

"כול הסוהרסנים  עברו לשליטתך" אמר פטריק

"יפה יפה  עוד משהו?"

"כן אה הא שרוב נתפס בידי המסדר וסואן נהרג"

"מתי זה קרה? "

"היום בהיתקלות  אם כמה מהם"

"עוף מפה לפני שאני משסאה בך את נגני !"

"כן אדוני" אמר ויצא מהחדר בבהלה 

היה לי מזל חשב לעצמו בישרתי לאדון האופל בעצמו בשורות רעות וניצלתי מזל למה אני משרת את ה--

פטריק נפל על הרצפה ללא  רוח חים שכן וולדמורט קרא את מחשבותיו של פטריק והוא לא היסס להשתמש בשרביטו הישן והטוב.

                                             _ _ _ _ _ _ _ _ _ 

ואילו בביתו של קונגיסלי ישב שרוב אם פה פתוח לוגם 3 טיפות של משקה שקוף ללא טעם וללא ריח

תגובות בבקשה

הפרק הקודם		הפרק הבא