![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
המסע של רוז להוגוורטס מתחיל עכשיו!!!
פרק מספר 3 - צפיות: 5124
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: ג'ן (כנראה) - פורסם ב: 15.06.2014 - עודכן: 27.07.2014 |
המלץ! ![]() ![]() |
היי, יצא פרק ארוך במיוחד!!! אני מקדישה את הפרק לגפן המלכה, שהייתה המשתמשת הראשונה שהגיבה על הפאנפיק. שלכם, לונה ****************************************************************************************************************************************
אלבוס פתח את דלתו של אחד התאים. בפנים ישבו ג'יימס וחבריו. רוז ואלבוס ניסו לחמוק החוצה בלי שירגישו בהם, אך ג'יימס שם לב לאחיו הקטן ולבת דודתו שנכנסו. "מתרגש, סלית'ריני קטן?" אמר ג'יימס בלעג. אלבוס קפץ אגרופים. רוז הניחה על על זרועו. "אל, תירגע. נכנסנו לכאן בטעות. אנחנו הולכים. ביי." אלבוס ניסה למחות, אך רוז הובילה אותו אל מחוץ לתא. "אני שונא אותו!" סינן אלבוס כשהתרחקו מהתא של ג'יימס וחבריו. "אל, תירגע," אמרה רוז, מנסה להסתיר חיוך. רוז פתחה את הדלת של תא נוסף. בפנים ישבה אישה אחת בלבד, ככל הנראה מורה חדשה. "אה – שלום, גברתי?" שאלה רוז בהיסוס. האישה הסתכלה עליה ועל אלבוס בחיוך, ורוז הופתעה – זו הייתה הרמיוני וויזלי, אמה. "אמא!" קראה רוז. הרמיוני הנידה בראשה. "לא אמא, רוז. פרופסור וויזלי." רוז חייכה למשמע השם הרשמי. "מה תלמדי?" התעניין אלבוס. "שינויי-צורה," ענתה הרמיוני. "אבל – את עובדת במשרד הקסמים, פרופסור!" רוז התחילה לצחוק, ואפילו הרמיוני חייכה. "החלטתי לקחת קצת מנוחה," הסבירה. "אני אלמד בהוגוורטס, ואת זמני הפנוי אוכל להקדיש לאלרג"ה. מה שלום סקיי?" החתולה הג'ינג'ית גרגרה בזרועותיה של רוז. "היא בסדר. כמעט שכחתי אותה על הרציף," סיפרה רוז. הרמיוני חייכה. "איך הצלחת לעלות על הרציף בלי שנראה אותך?" התעניינה רוז. הרמיוני צחקה. "יש לי שיטות," ענתה במסתוריות. רוז ואלבוס החליפו מבטים, והבינו שלא יקבלו תשובה. "טוב, מה דעתכם להשאיר אותי לבדי?" שאלה הרמיוני לאחר כמה רגעים של שתיקה. רוז והוגו הנהנו, ויצאו מהתא. הם מצאו תא לשבת בו כמה רגעים לאחר מכן. הם התיישבו אחד מול השני. "סקיי נרדמה," אמרה רוז וצחקה. החתולה הייתה שרועה על ברכיה של רוז, ישנה לחלוטין. אלבוס הציץ מבעד לחלון, והביט בנוף החולף. "רוצים משהו לאכול?" שמעו השניים קול נשי מפתח התא. רוז הסתובבה, וראתה מכשפה דוחפת עגלה. "כן, תודה," אמר אלבוס וקם מהמושב. הוא דיבר עם המכשפה; רוז לא יכלה לשמוע מה הם אומרים. כשחזר, נשא בידיו כמה צפרדעי שוקולד, חבילת סוכריות "ברטי בוטס", וחפיסת מסטיקים. "רוצה אחת?" שאל את רוז והושיט לה צפרדע שוקולד. רוז לקחה אותה, הוציאה את הקלף והשתנקה. "מה קרה?" שאל אלבוס, והרים את ראשו מסוכרייה אפורה, אותה בחן בחדשדנות. "זה – זה אבא שלי!" קראה רוז. אלבוס הציץ בקלף, וראה את דמותו המוכרת של רון וויזלי מנופפת אליו. הוא צחק, והפנה את פניו המחייכות אל בת דודתו. "לא ידעת? לשני ההורים שלך ולאבא שלי יש כרטיסים של צפרדעי שוקולד!" רוז עשתה פרצוף נעלב. "אמא שלי לא מסכימה להכניס הביתה צפרדעי שוקולד. אין פלא, סבא וסבתא שלי היו רופאי שיניים!" אלבוס חייך. "לא נורא, אבל טוב שאת יודעת עכשיו – זה היה יכול להיות די מביך אם לא היית יודעת ששני ההורים שלך מונצחים על קלפים." "כן, אתה צודק," הסכימה רוז, והתחילה ללטף את סקיי.
השעות הבאות עברו על השניים בשלווה ובשעמום (במקרה של אלבוס). רוז, תולעת הספרים המושבעת, הוציאה מתיקה ספר וקראה אותו כשסקיי מנמנמת על ברכיה. אלבוס, לעומת זאת, ששנא לקרוא, הסתכל דרך הכל במשך כל הנסיעה, עד שהחשיך והוא לא יכל יותר לראות כלום. במקום זה, הוא הוציא את שרביטו והתחיל לנסות לעשות קסמים. "רפארו!" הוא אמר, והצביע בשרביטו על משקפיו, שנשברו כשהוא ורוז יצאו מהתא של ג'יימס. המשקפיים נשארו שבורים. לפתע, קולה של הדלת הנפתחת קטע אותו. אלבוס, שהקסמים לא הצליחו לו, הפנה מיד את ראשו לעבר פתח התא. לרוז, לעומת זאת, לקח יותר זמן להתנתק מהספר, אך לבסוף היא עזבה אותו והסתכלה גם היא לכיוון הדלת. ילדה עמדה שם. הייתה לה רעמת שיער חום ומתולתל, רגליים גבוהות ורזות ואף חמוד. היא כבר הייתה לבושה בגלימת הוגוורטס החדשה שלה. "מה, אתה עושה קסם? תראה לי גם," אמרה הילדה, והתיישבה לצידה של רוז. אלבוס הסמיק קלות, אך הצביע שוב בשרביטו על המשקפיים. "רפארו!" הוא אמר שוב, אך המשקפיים נשארו כמו שהיו. "מוזר!" אמרה הילדה. "אני גם ניסיתי את הקסם הזה, והוא הצליח לי מצוין! אף אחד במשפחה שלי לא היה קוסם, זאת הייתה ממש הפתעה בשבילי לקבל את המכתב, אבל כל-כך שמחתי, כמובן, כלומר, זה בית הספר הכי טוב לקוסמות שיש, ככה אומרים – מובן שלמדתי בעל-פה את כל ספרי הלימוד שלנו, אני רק מקווה שזה יספיק – אגב, אני אנבל תומאס, מי אתם?" את כל זה היא אמרה מהר מאוד. רוז בהתה בה לרגע, ואז התחילה לצחוק. "את יודעת מה? את ממש מזכירה לי את אמא שלי." "ומי זאת אמא שלך?" התעניינה אנבל. "הרמיוני וויזלי," ענתה רוז. אנבל נראתה נלהבת. "הרמיוני וויזלי – זאת הרמיוני גריינג'ר?" רוז הנהנה. "מה, באמת?" אמרה אנבל. "אני יודעת הכול עליה, כמובן – לקחתי עוד כמה ספרים לקרוא בתור חומר רקע, והיא מופיעה בעלייתם ונפילתם של כוחות האופל ובחייו של הארי פוטר." "באמת?" שאלה רוז. "בחיי! מה, לא ידעת? אני במקומך הייתי מבררת הכול," אמרה אנבל. רוז התחילה שוב לצחוק, והפעם גם אלבוס הצטרף. "וואו, את באמת ממש מזכירה אותה," אמרה רוז. פניה של אנבל זרחו. "אני לא מאמינה שאת אומרת את זה! היא הגיבורה שלי. אני חייבת לספר להורים שלי – אהה, נכון, הם לא יודעים מי היא." היא נראתה מאוד מאוכזבת, ואז הבחינה בסקיי. "הי! מי זה?" היא שאלה את רוז בלהיטות. רוז הציצה בסקיי. "זאת החתולה שלי." אנבל חייכה שוב. "מה, באמת? תראי! היא נראית בדיוק כמו החתול שלי!" היא הרימה חתול, שנראה היה בדיוק כמו סקיי. "מגניב," אמרה רוז, שכבר התעייפה מהשיחה עם אנבל. "אתם שניכם צריכים להחליף את הבגדים שלכם, אתם יודעים, כי אני חושבת שתכף נגיע לשם," אמרה אנבל לפתע ויצאה מהתא. רוז ואלבוס הסתכלו זה בזה, ופרצו בצחוק. "וואו, זאת הייתה ילדה מוזרה!" אמר אלבוס. רוז הציצה בשעונה. "אבל היא צודקת, אל. אנחנו באמת צריכים להחליף." השניים פשטו את המעילים, ולבשו את הגלימות השחורות והארוכות. רוז הרגישה לפתע מלאת חשיבות. קול הידהד ברחבי הרכבת: עוד חמש דקות נגיע להוגוורטס. אנא השאירו את המזוודות שלכם על הרכבת, הן יועברו לבית הספר בנפרד." רוז ואלבוס החליפו מבטים נרגשים. רוז ניסתה להסתיר את עצבנותה. רוז לקחה את סקיי בידיה, והשאירה את מזוודתה מאחור. היא ואלבוס ירדו מהרכבת. "תלמידים חדשים! תלמידים חדשים הנה לכאן!" קרא קול מוכר. "האגריד!" צעק אלבוס, ונופף בידו. האגריד, שומר הקרקעות הזקן, חייך אליהם. "רוז! אלבוס! טוב פה לראות אתכם. תלמידים חדשים, הנה לכאן!" לאט לאט, התלמידים החדשים יצאו מהקהל ופסעו בעקבות האגריד. רוז ראתה את ג'יימס, שעלה לאחת הכרכרות חסרות הסוסים יחד עם חבריו, וקבוצה נוספת של נערות – את רוקסאן, בת דודה נוספת שלה, מנופפת בידה – ואת ויקטואר, עוד בת דודה, שנראתה מדוכדכת ולא הגיבה לניסיונות העידוד של חברותיה. "זה בטח בגלל טדי," אמר אלבוס. רוז הביטה בו במבט מופתע. "טדי לופין?" אלבוס הנהן, אך לא הרחיב. רוז משכה בכתפיה. "טוב, כדאי שנמהר," אמרה רוז כשהבחינה שהם בפיגור מאחורי שאר הקבוצה. אלבוס הסכים, והם החישו את צעדיהם.
|
|
||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |