הבלונדינית

בעקבות תגובות שתראו למטה, החלטתי להגדיר את הפרק הזה כ"פרק מעבר". אין בו הרבה עלילה, אך הוא פשוט עוזר לי לקדם את העלילה בלי שדברים יקרו יותר מדי מהר.

אופל המשיכה לשבת לצד מיטתו של דראקו כששמעה את דלת המרפאה נפתחת. היא הסתובבה לכיוון הדלת, וראתה נערה עומדת בפתח.

"שלום, פנסי," אמרה אופל בשקט. דראקו נע במיטתו, ופנסי התקרבה אל אופל.

"היי," אמרה פנסי, והתיישבה על כיסא נוסף שעמד לצד המיטה. "מה שלומו? הוא הגיע לכאן לפני כמה שעות, נכון? ישבת פה כל הזמן הזה?"

"מדאם פומפרי אומרת שהוא יהיה בסדר." אופל הביטה באחיה בעצב. "הוא כאן כבר שלוש שעות, כן. הייתי פה כל הזמן."

"תני לי להחליף אותך," אמרה פנסי ברוך. היא הסתכלה בנערה הצעירה בחיוך, אך לפתע פניה הרצינו.

"פוטר עשה לו את זה, נכון?" שאלה פנסי והביטה באופל. הבלונדינית הנהנה.

"אני שונאת אותו!" קראה פנסי בזעם. "הוא תמיד חייב להרוס את הכל!"

אופל לא הגיבה.

"תוכלי לשבת פה קצת?" שאלה את פנסי, שהנהנה בראשה.

"לכי לאכול, אופל," אמרה פנסי. "תבלי קצת עם החברות שלך. אני אהיה פה עם דראקו."

אופל חייכה אליה בתודה, ויצאה מהמרפאה.

*****

"איפה היית?" התנפלה על אופל חברתה, אמה, כשהבלונדינית נכנסה אל האולם הגדול והתיישבה בשולחן רייבנקלו.

"דראקו נפצע," הסבירה אופל בעייפות.

"הוא בסדר?" שאלה אמה בבהלה. היא ואופל נפגשו כשהיו בנות שלוש בגן משחקים, ומאז לא נפרדו, למורת רוחם של הזוג מאלפוי. אופל תמיד חשדה שאמה מחבבת את דראקו בצורה קצת רצינית יותר מרוב האנשים.

"אני מקווה שכן." אופל נאנחה. "פנסי יושבת איתו עכשיו, כך שיכולתי לבוא לאכול. אני אחזור לשם עוד מעט."

ארוחת הערב עברה בדממה. אופל המודאגת שתקה, וכמוה גם אמה.

"טוב, אני הולכת אל דראקו." אופל קמה ממקומה.

"אני יכולה להצטרף?" שאלה אמה במבוכה. אופל הציצה בה, וראתה את לחייה הסמוקות. הבלונדינית חייכה. "כן."

הנערות עלו במדרגות לעבר אגף המרפאה בשתיקה, ומצאו את פנסי יושבת על הכיסא, רדומה. לעומת זאת, דראקו כבר ישב במיטתו, מחוייך.

"שלום, אופל, אמה."

הפרק הקודם