שקד.

שלום

הייתי מאושרת מכמות התגובות כשכתבתי שאני מתכננת עוד פרק, אני מודה לכולם ומקווה לביקורת בונה על הפרק

הפרק  נערך מכיוון שביטאו אותו קרדיט ל לילילולה שביטאה אותו בצורה נהדרת 

טל

 שקד התחילה ללכת באיטיות, היא הייתה בדרך לשיעור הקראטה שלה. לשקד היו שלושה חוגי לחימה השנה. במהלך השנים למדה הרבה יותר משלושה סוגי לחימה ואף על פי כן, במשך רוב הזמן היו לה רק שלוש חוגי לחימה. היא נהגה להעביר חוגים. לשקד היה שיער שחור כלילה, מתולתל קלות בקצוות ועניים ירוקות . את הקראטה והגודו השאירה תמיד ובחודשים שלא היה לה חוג באחד מסוגי הלחימה הייתה ממשיכה להתאמן. תמיד להתאמן.
היא נכנסה לאולם ג'ודו וקדה למדריך שלה את הקידה הטיקסית. "שקד", אמר המדריך שלה, רין שיה בן שלושים ושמונה. "אני רוצה להציע לך משהו, שקד.'' אמר רין. ''מה דעתך להדריך מספר מהקורסים שלי? את בוודאי מסוגלת להדריך. את תאמני קורסים לתלמידי שנה ראשונה עד רביעית שלומדים בקבוצות.'' שקד בהתה בו. ''את ואני נמשיך להתאמן בשיעור פרטי כרגיל. " הוא הביט בה וגיחך, "אם נותר לי עוד מה ללמד אותך. התלמיד התעלה על המורה. כך אני תמיד אומר.''
שקד הביטב בו המומה. היא הייתה בטוחה שהוא צוחק עליה, הרי לא יתכן שהוא רוצה שהיא תלמד.
רין הביט בה בדאגה ואמר "אני אשלם לך כמובן. את כבר בגיל ארבע עשרה כך שלפי חוק את יכולה לעבוד אם את רוצה."
שקד ענתה בקול חנוק מעט. "רין, אני צריכה לדבר אם אבא שלי לפני הכל. לאחר מכן אוכל לתת לך תשובה. תן לי כמה שבועות ."
רין הביט בה ניראה אסיר תודה. "אז בואי ניתאמן,'' הוא אמר.
הם ניכנסו לאולם והתחילו להילחם. תוך חצי שעה רין היה על הרצפה. שקד ניצחה. שוב. 
בעודה עוזרת לו לקום שמעה אותו ממלמל בקול חלוש, "כמו שאמרתי התלמיד התעלה על המורה." לאחר מכן נפרדו כשהוא אומר לה, ''רגע שקד! אל תשכחי לשאול את אביך בקשר לקורסים!" 
היא הגיע הביתה והתחילה לבשל. היא בישלה במיוחד לאביה את המאכל האהוב עליו- ברוקולי מאודה. היא חיכתה במתח עד שאביה הגיע סוף סוף. שקד סיפרה לו את ההצעה. אביה שתק למשך מספר דקות ואז אמר, "את צריכה לבקש פרטים, אבל אם את רוצה, מבחינתי את יכולה לעשות את זה.'' שקד הביטה באביה, המומה. הדבר לא קרה לעיתים קרובות. הלחימה והספרים הפכו את שקד לאדם החלטי ,קריר ובטוח בעצמו.
אביה הביט בה במבט משועשע ואמר, "אני חושב שאמך הייתה תומכת בזה. גם היא אהבה לחימה. את מזכירה לי אותה.''
בפעם הראשונה בחייה שקד תהתה האם אביה יודע על הסכינים. היא לא ידעה שבהמשך חייה תעביר לילות רבים בשכיבה במיטה ובתהייה האם אביה יודע.
"תודה אבא," היא אמרה בקול חנוק, מפגינה יותר רגשות במשפט הפשוט הזה ממה שהפגינה במשך שמונה השנים האחרונות.
את שארית הארוחה הם העבירו בשקט. 
למחרת היא התקשרה לרין וביקשה פרטים. רין הסביר לה כמה קורסים יהיו, באיזה שעות וכמה כסף הוא ייתן לה. רין לא יתייחס בכלל למה שבאמת עניין את שקד. למה הוא צריך מחליף. אם היה משהו שרין באמת אהב זה אומנויות לחימה. היא אמרה לו שבמהלך השבועות הקרובים תודיע לו האם היא מקבלת את ההצעה או לא.
מספר שבועות מאוחר יותר:
שקד עדיין לא נתנה תשובה לרין.
שקד תמיד ציפתה שלבסוף יתקיפו אותה. בערך בגיל 12 היא מצאה את עצמה שוקלת ומגיעה למסקנה שאמא שלה לא הייתה מטורפת. כנראה שיש סיבה לאימונים וסכינים.
אף על פי ששקד תמיד ציפתה שיתקיפו אותה ההתקפה באה בהפתעה. היא הייתה חולה עם חום גבוה וישבה על מיטתה. היא רצתה למות מרוב כאב אבל היא הייתה שקטה. אמא שלה חינכה אותה לעולם לא להראות כאב. לעולם לא להראות חולשה. 
פתאום היא שמעה קולות. "תמהרו, אני לא יודע מתי הם יחזרו הביתה." אמר אחד הקולות וקול אחר ענה "תירגע, פורק. האבא במשפחה הזאת חוזר מאוחר, האמא מתה והילדה, ובכן היא בת 14. אם היא הייתה בבית, תאמין לי שכבר היינו שומעים אותה." "בואו נמהר, יכול להיות שיש מישהו בבית, בכל זאת. ריצ'רד איפה אמרת שראית את הלפטופ? " אמר פורק. "בחדר של האבא יש מחשב יקר, בחדר האמצעי טלוויזיה ונראה לי שיש כספת בכזה בית," ענה ריצ'רד.
שקד אפילו לא חשבה. היא התאמנה כל כך הרבה עד שזה היה פשוט תגובה אוטומטית. היא זינקה ושאלה בקול חלש, "מי שם? אבא, אתה בבית?" הסתררה דממה. לאחר מספר שניות נשמע קול לוחש. "מה נעשה אלן? " "נראה מי בבית ונטפל בו בהתאם," ענה אלן. " לא אכפת לי לגנוב, אבל כשאתה אומר את זה ככה זה נשמע כאילו אנחנו נרצח בן אדם ומזה אני נרתע," אמר פורק. "נראה מי זה ונטפל בו בהתאם," חזר אלן.
שקד קמה. זה היה מוזר. רגע אחד היא ישבה, לא מסוגלת לקום ורגע אחר היא קמה, מרגישה חזקה מכפי שהייתה הרבה זמן.
היה ברור שהם מתכננים לתקוף. היא ירדה למטה. הם היו שלושה בחורים צעירים שלבשו בגדים שחורים וכובע גרב מטופש שהסתיר את ראשם.
"תראה, פורק, זה יהיה קל להביס ילדה קטנה! אנחנו נגרום לכך שהיא לא תוכל לדבר לנצח! אם כל כך קשה לך אם זה חכה בחוץ" הוא הוסיף "לא," אמר פורק ושקד קיוותה שיתחרט ויגיד להם שלא יתקפו אותה. היא ידעה שהיא מסוגלת לנצח אותם, אבל, בכל זאת, זה יהיה מוזר אם ילדה בת ארבע עשרה תנצח שלושה בחורים. "זה בסדר," הוסיף פורק.
הם תקפו אותה ביחד. שלוש דקות לאחר מכן הם שכבו חסרי הכרה על הרצפה. הם לא היו מיומנים במיוחד והיא הייתה אלופה באומנויות לחימה.
היא הרימה את הפלאפון, התקשרה למשטרה ואמרה, "שלום, כאן זה משטרה? אני רוצה לדווח על ניסיון שוד."

תב?

הפרק הקודם		הפרק הבא