אהבה כפולה

3 תגובות ממשיכה, בבקשה תגיבו...

"אליסון בבקשה זה חשוב, תני לי רק כמה דקות לדבר את אפילו לא חייבת לדבר רק תקשיבי לי, בבקשה?!"

אמרתי "טוב" באי רצון והתיישבנו בצד.

ליאם התחיל לדבר "אליסון תקשיבי כל מה שהיה בכיתה ו' זה היה ליאם הישן והדפוק, עכשיו אני מצטער על כל רגע קטן שהיה בכיתה ו', אני מצטער על כל ירידה שירדתי עליך אממ.. שירדתי על אחרים, הייתי דפוק. אם את לא רואה את הסיבה לכך שהייתי עושה את הדברים האלה אז עזבי" הוא אמר.

" יש לך לומר עוד משהו או שאני יכולה ללכת?"

"את יכולה ללכת" הוא אמר.

הרמתי את התיק שלי והתחלתי ללכת לכיוון חדר המועדון, לא היה לי כוח לבקר עכשיו את גיא, אני ילך אליו אחר כך, זה סתם יבאס אותו שאני עצובה ,חשבתי לעצמי.

שמתי את התיק בחדר ופשוט נשכבתי במיטה, הסתכלתי על התיקרה וחשבתי. כל כך התעצבנתי עליו, עוד מכיתה ו' שכל כך מהר הוא הופך ממושך בעיניי לשנוא בעיניי, אני פשוט שונאת את העובדה שאני מוצאת בו משהו, שאני נמשכת עליו, שאני מחבבת אותו...פלוס פלוס פלוס, אווווף למה דווקא הוא .

 שחזרתי לי את מה שקרה בכניסה לבית ספר ואת מה שקרה בכיתה ו'.

החלטתי ללכת לכיוון המרפאה לבקר את גיא, הכעס שלי קצת נחלש.

נכנסתי למרפאה וראיתי את גיא שוכב.

"היי גיא."

"היי אלי."

פתאום נזכרתי במכתב שהיה לי לפני כמה ימים על השולחן, לא יודעת למה שאלתי אותו, הוא אפילו לאי יכול להיכנס לחדר שלי, אבל תחושת הבטן שלי אמרה לי לשאול.

"גיא, תגיד ראית אולי אצלי בחדר מכתב על השולחן, הוא אמור להיות סגור במעטפה וורודה?"

גיא התחיל לגמגם מעט, "אמממ... לא-לא ראיתי אצלך שום מכתב על השולחן."זה היה נשמע מאד מוזר.

---

יומיים אחר כך, היה שבת אז לא למדנו, ירדתי לחדר המועדון ומשהו תפס את עיני, גיא וליאם ישבו שם משחקים, החלטתי להתעלם. הרבה זמן הם היו שם, ורוב הזמן שהוא היה נשארתי בחדר.

בסופו של דבר נמאס עליי להיות בחדר, וירדתי לחדר המועדון, לא היה לי מושג איפה מאיה וזואי אז פשוט התיישבתי וקראתי

"היי"

הרמתי את מבטי וראיתי את...נחשו, ליאם, אני התעלמתי ממנו.

"את מתעלמת ממני?" הוא המשיך לשאול, לא עניתי לו.

 "אליסון, את יכולה בבקשה לענות לי?"

"מה אתה רוצה שאני אומר לך, כן אני מתעלמת ממך כי אני פגועה מה לומר?" אמרתי והתחלתי לעלות למעלה, הרגשתי שאני וליאם כמו זוג נשוי שכל הזמן רב, כבר התחלתי ממש לשנוא אותו ולא לאהוב אותו, על מי אני צוחקת עדיין אהבתי אותו, אבל זה פשוט עיצבן אותי אחריי מה שהוא עשה לי שאני אוהבת אותו, אווף אהבה זה דבר לא הגיוני, בסוף הלכתי לישון.

התעוררתי בשבע בערב לצליל  הצרחות של חברות שלי, קפצתי מהמיטה,

"מה?" התעצבנתי,אני לא טיפוס של בוקר...

"ליאם אמר לי להגיד לך אם את יכולה לדבר איתו, הוא מחכה לך בחדר המועדון." מאיה אמרה.

"טוב...." אמרתי.  לא ידעתי בכלל למה הסכמתי לרדת אבל הסכמתי, התלבשתי  וירדתי למטה.

"היי" הוא אמר לא עניתי , "אליסון אני יודע שאת כועסת עליי בגלל מה שקרה בכיתה ו' אבל יש לי סיבה ולדעתי היא אולי מוצדקת למה שעשיתי אז.."

"אז תאמר לי אותה" עניתי לו.

"הסיבה שעשיתי את כל הדברים האלה ושאני נלחץ מלהיות לידך ולדבר איתך ולמה אתמול הגנתי עליך בגלל מה שקרה, הסיבה היא שאני אוהב אותך, ואני לא יכול להתנגד למה שאני מרגיש, בכיתה ו' הייתי כמו מטומטם לא ידעתי איך להוציא את הרגשות האלו אז פשוט התחלתי להציק לך, שנאתי את עצמי בגלל זה, אני פשוט לא ידעתי איך לבטא את הרגשות שלי. אז זהו הנה אמרתי לך למה עשיתי את זה!"

הפרק הקודם		הפרק הבא