רוז?

יום רביעי הגיע ורוז ירדה כדי ללכת לפגישה הלא כל כך נחשקת שבכנות, לא עניינה אותה.

היא בכלל לא התכוונה ללכת עד שאליס קראה לה והכריחה אותה לבוא.

כאשר הגיעו לחדר הנחיצות היה החדר כבר פתוח ומקושט עם המון נורות ושולחן גדול לחמישה אנשים,

היו שם מחברות ועטים ואפילו ספה שצצה בשנייה שנכנסה רוז לחדר.

הישיבה התחילה כאשר ג׳יימס הגיע באיחור קל וכולם פתחו את הדף אשר הביאה מקגונגול ואת מחברתיהם, כולם חוץ מרוז כמובן.

הם דיברו על נושאים ומוטיבים ולהקות וכל מיני דברים שהיא לא ממש הקשיבה להם,

בסופו של דבר לאחר שעתיים כל מה שהם יכלו לקבוע זה הלהקה שהם יזמינו,

והעובדה שהשולחנות יהיו מסודרים בצורה של אליפסה מסביב לרחבת הריקודים.

היא חזרה לחדרה והלכה לישון, בימים הקרובים היא אינה הלכה לרוב שיעוריה ובכלל לפגישות הקבוצה.

והכל היה טוב ויפה עד שנתקלה בונסה וסקורפיוס אשר הלכו כועסים במסדרון,

מסתבר שהם חיפשו את רוז כדי להגיד לה להתחיל לבוא לפגישות,

ואם לא הם יספרו לפרופ׳ מקגונגל על החוסר השתתפות של רוז.

״רוז באמת! לישיבה הבאה את באה. מקגונגול כבר ככה הורידה לנו 50 נק׳ על זה שאין אפילו נושא״

אמר מאלפוי בטון כועס הלא כל כך אופייני לו.

״רוז את חייבת״ גיבתה אותו ונסה כמו תמיד.

היא פשוט שתקה והסתכלה עליהם מדברים.

לפעמים החיים שלה הרגישו כמו סרט נע.

הם מוציאים קולות שאמורות לסמן מילים, והיא, היא מביטה בשאר העולם על פרטיו הקטנים.

מלאפוי עשה תנועת נשיפה שרמזה על אי רצון בעקבות השיחה,

היא הסתכלה והייתה אדישה כרגיל,

לא ממש עניין אותה שביעות הרצון של מאלפוי,

או של כל אחד לצורך העיניין.

היא הסתובבה והלכה לכיוון חדרה בזמן שעוד קולות לא מעניינים המשיכו להישמע מאחוריה.

הפעם הם היו טיפה יותר חזקים וחלקם מלווים בתנועות ידיים אגרסיביות.

יומיים אחרי אליס סחבה אותה לעוד פגישה בטענה שאם היא לא תבוא הם יספרו הכל למקגונגול,

ולמרות שלא היה לרוז אכפת מהציון שלה היא עדיין באה.

לאחר וויכוחים רבים והמון הצעות נושאים לנשף צעק סקורפיוס ביאוש.

״די! בואו נעשה את הנשף על יום האהבה, הנושא כבר יוגדר מעצמו והכל יסתדר כולל התאריך.

ובכל זאת, זאת אהבה זה נושא שכולנו נסכים עליו, להתאהב זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.״

״אווו סקורפיוס אתה כל כך רומנטי״ אמרה בחולמניות ונסה ונאנחה.

אליס הנהנה וגם ג׳יימס, אלוהים יודע מה עובר על הילדים האלה.

״אתה באמת חושב שאהבה היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך? בסדר.. רק תזכור שרומיאו ויוליה מתו בסוף הסיפור.״ אמרה רוז.

״אבל רוז העניין הוא, שהם מתו אחד בשביל השני״ הוא אמר וזכה לקריאות אהדה מצד הבנות אשר בקבוצה.

״לא. סקורפיוס, הם מתו בגלל שהם היו טיפשים״ אמרה רוז וכהרף עין נלמה מן החדר,

חבריה לקבוצה החליטו על נושא זה והתחילו לארגן, דעתה לא הייתה חשובה.

היא יצאה משם בכעס וכמעט רצה לחדדרה לאחר שרגיש לר בטוב,

היא הסתכלה על הדף התלוי לה על הארון ורצה בדרכה למקום אחר.

שמונה שעות לאחר מכן הייתה רוז שכובה ליד עץ במדשאות,

עייפה פצועה וחולמת בקיץ.

הפרק הקודם		הפרק הבא