להבה

בבוקר השבוע השני פנסי נראתה יפה במיוחד בארוחת הבוקר.  צמה עדינה בעל קצוות משוחחרות אלגנטיות החליפה את הקוקו הגבוה, איפור עדין החליף את האיפור הקצת מוגזם ואפילו ציפורניה היו צבועות בגוון אלגנטי של ורוד. אפילו הבגדים שלה השתנו. היא לבשה בגדים יותר מחמיאים. וכך גם כול שאר בנות החדר ההוא. חוץ מהקטה שכבר פיתחה מוניטן של טריקו וג'ינס.

דראקו: " מה קרה, הקטה? חושבת שאת כול כך מכוערת שאת אפילו לא מנסה?" 

הקטה: " לא אני פשוט לא חשה צורך להשתמש בכול כך הרבה מוצרים לשיער כמוך"

טוב... דראקו נשאר חסר מילים. הוא קם ונעמד מולה. היא הייתה יותר גבוהה ממה שחשב. בערך מטר שבעים וחמש. (היא 1.73)

דראקו: "תאמיני לי הקטה שגם אם תשתמשי לא תהיה מפה כמוני. את לא מגיעה הקרסוליים שלי" 

מה שלא היה נכון. היא יפה. מאוד. עם מבנה פנים עדין, שפתיים שנראו ששרטטו במכחול, ועיניים בצבע טורקיז שאפשר לטבוע בהם. 

הקטה: "אתה מאתגר אותי? נראה אותך, מאלפוי."

דראקו: "את יודעת, מה? לא. את לא תצליחי.

דראקו חשב שהיא עוד רגועה. היא פספס את הניצוץ המסוכן והממזרי שעבר בעינייה.

הקטה קמה ברובע והתחילה צועדת לעבר שולחן גריפנדורית. דראקו חשב שזה כדי להראות לו שהיא לא פחדנית ולהשמיץ איזה גריפנדורית. אבל לתדהמתו ולתדהמת כול האולם הגדול היא התיישבה שם ופתחה בשיחה עם הרמיוני.

הקטה: " בואי יש לנו משהו לעשות."

הרמיוני: "זה מה שאני חושבת שזה לפי החיוך הממזרי שלך?"

הקטה: "כן. וזה עומד להיות כיף"

הפרק הקודם		הפרק הבא